שאין בו ענף לקושש |
| 5/2007
הקץ לעבדות האבטחה
הזדחלתי הביתה בסוף היום, אחרי קצת לימודים, הרבה חיפושי מאמרים, מעט ספורט ומעט קניות (שלא לדבר על שיחת טלפון עם אחי המתחתן בקרוב מאוד), בשביל להתקפל על הספה מול הטלוויזיה הדו-ערוצית שלנו. על המרקע הכסוף ריצדה קרן נויבך ומולה אלמוני בשם רוברט אילטוב, שמסתבר שהיה סגן ראש עיריית נתניה והיום הוא חבר כנסת גאה במדינת ישראל (שלא לדבר על בלוגר!), והם שקועים בשיחה ערה ומעניינת.
מסתבר שהיה סיפור מסויים עם מאבטח בשם סרגיי שעבד בשביל חברה אלמונית באבטחת גדר ההפרדה (וכנראה הסיפור צף עכשיו בגלל הפיגוע אתמול בשוליים הקיצוניים של ירושלים), הותקף ע"י פלסטינים והגיב באש, ובתמורה זכה להליך פלילי מולו ופיטורים מהחברה שהעסיקה אותו. מר אילטוב מודאג מאוד מהעניין הזה, ומחוסר הרגולציה על ענף האבטחה כולו (שחושפת את המאבטחים לתביעות, מונעת מהם סעד ביטוחי ומשפטי ועוד ועוד דברים, שגם אני ויקירתי מושפעים מהם), ועל כן מתכוון לחוקק חוקים בעניין.
יש פתרון קל יותר, שלא לדבר על הגיוני: לפרק את חברות השמירה, ולגייס את העובדים הללו למשטרה. לא צריך להעביר אותם יותר מקורס בסיסי למאבטחים בשירות המשטרה (ואם מישהו רוצה להתקדם, שיעשה את קורס השיטור המקובל), ולהחיל עליהם את התנאים המגיעים דרך המשטרה - שכר הוגן, תשלומים מסודרים, שעות עבודה מסודרות, פיקוח ואחריות של המשטרה על המאבטחים ופעולותיהם. מהלך אחד פשוט, והפסקנו לדפוק את המאבטחים והגברנו את הבטחון גם יחד. קלי קלות.
זה כמובן לא יעבוד, בגלל העניין הכלכלי. הרי הכל זה כלכלה. מילא שצירוף אלפי עובדים ברחבי הארץ לשורות המשטרה ינפח את השירות הציבורי לממדים נפלאים ממש (שזה שלילי בזנטי בקפיטליסטית מדוברת), אלא - יותר חשוב - זה אומר שהאנשים שעושקים מאבטחים כדי למלא את הכיסים שלהם, יצטרכו להפסיק עם זה, סוג של מחאה תתעורר שהממשלה באמת לא תוכל להסתדר איתה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
