שאין בו ענף לקושש |
| 3/2008
משחק הדמים
אתמול במהלך שעות אחרי הצהריים הארוכות הסתובב אמבולנס דולק אדום ברחבי כפרנו הקטן אשר על ראש גבעה והכריז בקולי קולות על כך שאנחנו תושבים יקרים, ועל כן מצופה מאיתנו להקל על המחסור העצום במנות דם בארץ בכך שנבוא למרפאה וניתן את דמנו כדי שיהיה אפשר לפצות על כל הדם האבוד.
בתחילה חשבתי להיענות, אלא שבהיותי חלוש ומטופל באנטיביוטיקה, הטלתי ספק ביכולת הדם שלי לעזור לאחר. על כן המשכתי לשבת שמוט בספה, בוהה בסופרמן 2, ומקשיב לקריאות החוזרות והנשנות. משהו הציק לי בהן, וזה לא היה רק הווליום המוגזם. מי שם מרפאה ליד הבית שלי, לכל הרוחות?
לבסוף עליתי על הנקודה המציקה. האלון הגל הקטן שמסתובב בכל אחד מאיתנו הרים את ראשו המפחיד ונתן בשאגה (שאצלי יצאה בשיעול רווי ליחה, אבל זה בגלל המצב הבריאותי): על מה ולמה אתם מבקשים נדבות? תחסכו! מדינה יקרה, חסל סדר תרומות דם. אין תרמתי-דם-תרמתי-רמתי-רמתי-דם עוד. עד שלא תלמדי לחסוך, תחיי באוברדרפט, וזאת בהחלט בעיה שלך אם את מבזבזבת יותר מאשר שיש לך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
