לא קלים חייו של נבחר ציבור. אמנם יש לו דקה או שתיים בין הרגע שבו בחרו בו לציבור ובין הרגע שבו הוא אמור להיבחר מחדש, אבל תמיד-תמיד חייב לזכור הוא שהוא תלוי להיות בקולות הבוחרים ולנסות להשביע את רצונם כדי להרוויח את הקולות שצועקים בעדו. קחו לדוגמה את אולמרט, שמאז הבחירות שבהן רוב מוחץ בחר באריק שרון לראש הממשלה החדש של מדינת ישראל, רק כדי לשים לב שיש שם מישהו אחר במקום, איבד קולות על ימין ועל שמאל. זה לא יצביע בעדו בגלל מלחמת לבנון השנייה; זאת לא תצביע בגלל פרשות השחיתות; אלו לא יצביעו בגלל שאמר שיפנה התנחלויות והאחרים - בגלל שלא עשה את שאמר. לכל אחד סיבה משלו לא לבחור.
לי אין שום דבר נגד אולמרט שהפרקליטות עדיין לא הביעה את דעתה עליו. לעומת זאת, החלטתי לפני מספר דקות לא להצביע עוד לראש המועצה שלי, כל עוד ידי לא דבקה לחכי ולא אשכח את לשוני. אחרי הכל, מילא שהוא מושחת (כך אומרים), מילא ששיפץ את הרחוב המוליך לביתו ראשון ברחובות הכפר שבו שנינו מתגוררים - ואת הרחוב שלי עדיין לא שיפץ. את כל אלו אני יכול להחליק ולהתעלם מהם. אך לפני שעה קלה הוא ביצע את העבירה החמורה ביותר שנבחר ציבור יכול לעשות: הוא התעלם מהבוחר.
הבוחר הזה, הכותב כאן, עמד בודד וגלמוד בצומת בואכה הכפר הירוק שעלי גבעה, והנה רכב מטפס לכיוון תחנת האיסוף, ובו ראש המועצה. הביט היטב ראש המועצה בבוחר, והביט היטב הבוחר בראש המועצה, וראה איך הוא ממשיך ברגל קלה ומשאיר אותו לחכות לאדם טוב לב אחר. טפו עליו! התעלמות כזאת לא תעבור בשקט! בפעם הבאה אצביע למועמד הקיקוני שיובס בקלות על ידי ראש המועצה, כדי שידע מה זה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
