שאין בו ענף לקושש

בעקבות הבלאגן הפנימי בקורפ', וכפעולת מחאה שקטה להפליא, ביליתי את חלקו הארי של הבוקר בצפייה דרוכה דרך יוטיוב בפרק "מצמוץ" של הסדרה דוקטור הו. ערב אחד ישבנו בסלון ביתנו וזפזפנו טלוויזיונית, ונתקלנו בדיבורים אלו ואחרים על מסע בזמן. בהיותנו חובבי העניין - חנונים שכמותנו - נשארנו לצפות והתמכרנו, כך מסתבר, לסדרה.

מכיוון שכך, לשירות הציבור, חמשת החלקים של הפרק - הטוב ביותר בעונה, כך אומרים - בטיוב:

אחד

שניים

שלושה

ארבעה

חמישה

באופן מוזר, גיליתי שאם במקום להעלות את הוידאו האתר כותב שהוא לא זמין, ניתן לחכות מס' שניות ולרפרש כדי שהסרט כן יעלה.

***

טיפה של ספויילר: הפרק עוסק ברצח של אנשים ע"י דמויות מסתוריות על ידי שליחת האנשים לעבר הקרוב יחסית (1969, 1920). משום מה זה אמור להיות מאוד מאוד מפחיד. אני לא מוצא את זה מפחיד במיוחד. אחרי הכל, הנרצחים-לכאורה, מפסיקים לחיות ככל שזה נוגע לזמן הנוכחי, אבל ממשיכים לחיות עד מותם בעבר.

סביר להניח שאם אתקע במאה ה- 20 באיזשהו שלב, אוכל לנהל חיים שלווים להפליא בזכות ידיעת ההיסטוריה, ואפילו חיים נוחים להפליא בזכות אותה ידיעה. אחרי הכל, ביף לימד אותי שאפשר להרוויח כסף טוב כשיודעים מה התוצאה שמהמרים עליה.