| 7/2008
חם גם בצפת
בעוד אשתי היפה מנמנמת לה את שנת השבת, אני מתעצל מלעשות דברים שאני רוצה
לעשות, וסתם יושב וצופה בטלוויזיה. עצרתי על ערוץ ההיסטוריה, שם משדרים
תוכנית בשם" כשקרחונים נמסים". כפי שניתן לנחש, התוכנית עוסקת בהתחממות
כדור הארץ ובנזקים הפוטנציאליים שלה. הצטרפתי לתוכנית בשביל לצפות בטענה
שההתחממות הגלובלית גורמת להתחממות מי הים וגורמת לסופות טרופיות -
הוריקנים - להיווצר ולאיים על המדינות מסביב לאוקינוס האטלנטי, והמשכתי
לצפות.
תוך דקה או שתיים הגיעה הקריינות בדילוג ישיר ובלי לעצור מההוריקנים ל"מחסום התמזה",
מערכת סכרים מזרחית ללונדון שנועדה לחסום מים שעולים משפך התמזה לכיוון
לונדון העיר. התבלבלתי קלות. איך יכול להיות שהוריקנים (שמכים בדרך כלל
באגן המערבי של האוקיינוס האטלנטי, בואכה האמריקות), יגיעו לצד השני, ועוד
יפריעו לתמזה, שנשפכת לתעלה האנגלית (למנש, אם תרצו), שמגנה על לונדון
כפליים מאותם הוריקנים וירטואלים? אחרי שקראתי את הערך בויקיפדיה על
המחסום, הבנתי איך מים עולים במעלה התמזה (צירוף של תנאים סינופטיים
שגורמים לתנועת גלים מסויימת יחד עם תנאי גאות מתאימה בים הצפוני, שגולשים
אל התעלה האנגלית ואל שפך התמזה). אין קשר של ממש להוריקנים של ארה"ב.
התוכנית המשיכה לזגזג בין עובדות ובין פנטזיה. לפינאלה הגדולה שלה הומצא
הוריקן בקטגוריה 4 (רמה פחות מהמפורסם שבהוריקנים לאחרונה, "קתרינה") שמכה
בחוף המזרחי של ארה"ב, בדיוק במפרץ אליו נשפך הפוטומק, הנהר שעל גדותיו
נבנתה וושינגטון ("העיר וושינגטון נבנתה על ביצה לפני כ- 200 שנים, ומעט
השתנה מאז. היא הסריחה אז, ועדיין מסריחה היום", אם לצטט את ליסה סימפסון),
על אף - כפי שהודו בתוכנית - שעד כה פגעו כל כך צפונית לאורך החוף רק
הוריקנים בדרגה 2 ומטה. מכאן צמד המומחים שניתנה להם זכות הדיבור (ולא
קלטתי את שמם כי הכתוביות כיסו את השם), הניחו לדמיונם להתפרע, וחזו
שהסופה תעלה גל מים שיכנס אל מפרץ צ'ספיק, ירכז את הכוח שלו דווקא בשפך של
הפוטומק, שם הוא יצבור עוד יותר כוח, וירוץ את כל 150 הק"מ עד לוושינגטון
ויקבור אותה מתחת ל- 5 מטרים של מים שיאפשרו לנשיא המכהן לשכשך רגליים
להנאתו, כנגד למרבית כללי הגיאוגרפיה, הפיזיקה וההגיון האנושיים.
כמובן, שכל זה קורה בגלל ההתחממות הגלובלית, שמתרחשת בגלל שריפת דלקי
המאובנים על ידי בני האדם, ועל כן אנחנו חייבים לעשות משהו בנידון עכשיו.
***
השימוש בטכניקת ההפחדה מצחיק אותי. זו טכניקה ידועה בקרב אנשים שרוצים
שיאמינו במה שהם אומרים. ה' צבאות הוא אל נוקם ונוטר; אם לא תאמינו בישו,
תגיעו לגיהנום; דת מוחמד בחרב וכן הלאה. יש אנשים שרוצים שיאמינו בהתחממות
הגלובלית, ועל כן הם מזהירים את האזרחים שאם לא יאמינו ולא יעשו את הטוב
בעיני התורה, הם ינזקו. זה מכשיר מצויין להטיית דעת קהל (צה"ל משתמש בזה
בהצלחה יתרה מדי קיץ, שכהוא מפרסם איומים קיומיים על עתיד ישראל בדיוק
בזמן לדיונים על התקציב השנתי הבא), אבל רע מאוד לדיון המדעי שאמור
להתקיים על התיאוריה.
הבעיה העיקרית היא שהתיאוריה על ההתחממות הגלובלית בחסותו של אלברט גור תפסה לעצמה מעמד של תורה מגובשת - דוגמה, שהתמיכה בה היא עניין של אמונה,
ולא של הוכחות מדעיות (מכיוון שהסיבה לעליית הטמפרטורות במאה האחרונה
עדיין לא הוכחה, כמו גם ההשפעות שלה, זו עדיין תיאוריה) ושההתנגדות לה הוא
דבר אסור (המתנגדים לתיאוריה נקראים "מכחישי ההתחממות הגלובלית",
למשל). שוב, זה מצויין אם זאת היתה תיאוריה דתית על כך שאלוהים למעשה
מתגורר במרכז כדור הארץ ומשם שולח קרניים קוסמיות כדי לצלות את האנשים שלא
מאמינים בו. זה רע מאוד לדיון המדעי, ועל אחת כמה וכמה רע מאוד למציאת
הפתרון המדעי לבעיה, מכיוון שחקירת כיוונים מנוגדים נחסמת על ידי האמונה.
לבסוף, עוד אחת מהשאלות שלא נשאלות, היא האם בכלל יש בעיה. כדור הארץ
משתנה, והאדם מרגיש את החובה לשמור אותו כפי שהוא, בלי להתייחס לכך שזה
בלתי אפשרי. האי הבריטי, למשל, משנה את הזווית שלו ביחס לים בגלל התרוממות
גיאולוגית בצד הצפון-מערבי שלו (וירידה בצד הדרום-מזרחי). נגד זה אין מה
לעשות. אולי במקום להלחם בשינויים, צריך פשוט למצוא פתרונות לבעיות
שהשינויים מציבים?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
