לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שאין בו ענף לקושש


כינוי:  אבו-ג'יין

בן: 48

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

השד הלא נורא


נפלה בחלקי הזכות לטפל בשבועיים האחרונים בשלוש לקוחות (שלושתן עלמות צעירות ועולות ימים) שרצו לטוס לנפאל על מנת לתור את יופיה של הארץ לאורכה ולרוחבה. לצרתן, הן גילו - כל אחת בתורה - שטיסה דרך הודו מחייבת רכישת ויזה לתת היבשת, ועל כן ביקשו לדלג על הביקור התרבותי שם.

 

כאן התחילו הסיבוכים. אין יותר מדי טיסות שמגיעות לקטמנדו שאינן יוצאות מהודו. יש מהונג קונג ומבנגקוק (ובסוף החודש - גם מסיאול), מה שגורם לאנשים לבדוק אם אפשר לטוס עם אל-על לשם וקצת לקחת חזרה נפאלה, עד שהם מגלים שהמחיר הוא פנטסטי (אם כבר יש מקומות על הטיסות). האפשרות השנייה קורצת לאנשים יותר, מכיוון שהמחיר שבא איתה הוא נמוך: טיסות מירדן, דרך אחת מהמדינות על חוף המפרץ הפרסי (הצד הטוב של המפרץ הפרסי) וישירות לנפאל.

 


דוגמה: מטוס של קטאר איירליינס

 

השיחה עם הלקוח(ה) מסתיימת בהתלהבות. אחרי הכל, לקוח שהיה מוכן להוציא סכום רציני, מגלה פתאום שיש לו עודף לשכור את המדריך ההוא לראפטינג. מוחלפים מיילים והלקוחות הולכים לישון על זה לילה. בבוקר מגיעה שיחת הטלפון הבלתי נמנעת: בבקשה למצוא אופציית טיסה אחרת שתענה על הציפיות (הגעה לנפאל בלי לעבור בהודו, ורצוי במחיר זול).

 

 


ברוכים הבאים לטיסת אתיחד איירווייז!

 

הסיפור עובד כך, כפי שניתן לצפות: הלקוח(ה) בא(ה) אל המשפחה בריצה, דיצה ושמחה ומדווחת על המציאה. המשפחה מקמטת מצח: האם זה בטוח לטוס עם החברות הללו? הרי כולם זוכרים את הסיפור על השניים שמצאו את עצמם בדמשק, וההוא שנחת בטהרן. מהר להחליף!

 

וכך, בדחילו ורחימו, מגיעים הלקוחות חזרה אל הטלפון ומנסים את מזלם באיתור אופציות טובות. בדרך כלל אין כאלה, והנוסע נותר עם הדילמה: הפחד או הכסף?

 


הו, המסדרונות הארוכים הללו בנמל התעופה בכוויית...

 

רציתי לומר עוד דבר אחד או שניים על הנימות הגזעניות שמתלוות לבקשה הנ"ל. אחת מהן אמרה שיש לה בעיה לטוס במטוס מלא ערבושים, למשל. הטוקבקים בסיפור הנחיתה בדמשק מתמצתים את העניין היטב. אלא שהספקות בדרך כלל באות מכיוון הפחד. להסתדר לבד בדרך לעמאן ובטיסות דוברות שפה עויינת, עם האיום להפוך לאלחנן טננבאום מס' 2, זה לא עניין פשוט.

 

בסופו של דבר, לקוחות רבים מנצלים את המחירים הזולים (ובדרך כלל לא דרכנו, אלא דרך חברת פלייאיסט, שתפסה את השוק הזה ראשונה) ומנפנפים את הפחד. לאחר מכן, כשהשד מתברר כלא נורא (והטיסות דרך המפרץ אינן נוראיות כלל וכלל), מגלים שניתן לחזור על זה שוב ושוב ולהגיע למזרח במחיר זול יותר ממחיר טיסה ללונדון.

נכתב על ידי אבו-ג'יין , 16/9/2008 10:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ערן רבל ב-16/9/2008 18:25



44,963
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו-ג'יין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו-ג'יין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)