כבר יותר משלוש שנים שאנחנו מפרסמות פה את השטויות שלנו <:

ופתאום אני קולטת שיותר משזה בלוג זה אמצעי תקשורת ביני ובין עילית.

אשכרה מעצבן אותי שאנשים אחרים מגיבים פה ><

 

                                                                                                                    קיצוש,

                                                                                                                     ביי.

 

זה לא רק מקום לי ולעילית, כן?

לפעמים זה גם סתם מקום לדחוף בו דברים שאני מקום אחר להגיד אותם, או דברים שלא באמת באלך שכולם יגידו את דעתם.

אחלה ביי.

 

~הפייסבוק לא נותן לי להיכנס. הוא מציע לי באדיבות לחזור בעוד כמה שעות. ועד אז אני אשכח שרציתי לשלוח לברטה את האוונט על ההופעה. שיחנק מארק הופברג או איך שלא קוראים למי שהמציא את הפייסבוק. וחוץ מזה ישלי מבחן על בראשית, שזה החומר הכי מסריח שהתנך הצליח להוציא, ואנלא מצליחה לפתור תרגיל שהיום פתרנו בכיתה. ובגלל כל זה אני אפרוש ממש עכשיו, בתשע וחצי בערב, למיטה. לילט.

 

זה לא שאני מתחרפנת אומשו אם אנשים אחרים מגיבים. אלא אם כן זה תגובות ממש מעצבנות, כמו בפוסט למטה. אמרתי שהוא חסר טעם אז הוא חסר טעם, אוקיי? וגם ללא שם מעצבנים אותי. אבל חוץ מזה זה בסדר.
ונזכרתי איך קוראים לזה שהמציא תפייסבוק! זה צוקרברג אומשו כזה. מאיפה הבאתי תהופברג הזה?