כן, הוא כל הזמן נמצא לי במחשבות
אבל,
אני לא מתגעגעת אליו.
והוא לא חסר לי.
הוא פשוט חלק גדול מהתודעה שלי, וייקח הרבה זמן עד שזה יפסיק להיות ככה, אין מה לעשות..
כ"כ טוב לי בלעדיו. :)
מעניין מתי, או אם בכלל, אני אתחיל להיות חסרה לו. מבחינתו בעצם זה כמו כל אחת מהפעמים שהוא נטש אותי, מרוב שהוא רגיל הוא בטח אפילו לא שם לב
אבל למי אכפת?
אני אגיד לכם- לא לי :)