פילוסופיה בשקל

הוא בא

התחרמנו.

הוא לא הביא קונדום.

הוא רצה לדבר.

התבאסתי

הוא גם.

הייתה לי משמרת לילה.

סיימתי ב 5.

התקלחתי.

הלכתי אליו.

התנשקנו.

התחרמנו.

התפשטנו.

חיכינו שהוא יקום למשמרת.

הוא הלך.

שוב התנשקנו.

התחרמנו.

רציתי שיכנס כבר.

הוא עשה לי טיזיג.

צעקתי.

לא יכלתי יותר.

הוא שם קונדום.

נפל לו קצת.

התעצבנתי.

זה לא קרה לי אף פעם.

זה קורה לפעמים.

אני לא רגיל לקונדום.

הוא התעצבן גם.

נרגענו קצת.

המשכנו להתחרמן.

אני בוערת.

הוא יותר.

הוא מנסה להכנס.

זה כואב.

לא עשיתי את זה הרבה זמן.

הוא לא מצליח למצוא את הזווית.

הוא אומר שיש לי קטן.

האמת שלו קטן!

הוא סוף סוף מצליח להכנס.

זה כואב, ללא ספק.

הוא יוצא ונכנס..

יוצא ונכנס..

יוצא ונכנס..

יוצא ונכנס..

ממלמל משהו לא ברור..

אני לא גמרתי..

אני כן הוא אומר לי..

מופתעת.

היו לי צפיות.

תנוחות.

גיוון.

גמירות.

כלום.

מבואסת.

עצבנית.

הוא מפודח.

זה לא קרה לי אף פעם הוא אומר.

הוא בסרט.

אני צוחקת.

הוא מתעצבן.

אני אומרת שיקח בקלילות.

הוא חופר.

אני רוצה לישון.

אנחנו נרדמים.

הוא ישן כמו תינוק (ברור!)

יש לו מזל שאין דבר כזה כאב ביצים לבנות!

אני הולכת איפשהו באמצע הלילה (כלומר 2 בצהריים)

אנחנו נפגשים אחרי כמה שעות.

הוא עדיין חופר.

אני עדיין צוחקת.

הוא מבטיח.

מקווה שפעם הבאה יהיה יותר טוב!!