הפסדת, זה הדבר היחיד שיש לי להגיד לך!
ניסיתי להיות אמיתית, כנה, מתפשרת, תומכת, אוהבת, מלטפת.
אבל זה לא מספיק.
אתה לא מוכן.
יש דבר כזה בכלל לא מוכן?
פעם אמרת לי שכן, אני מאמינה שאתה באמת חושב ככה.
ייכל להיות לנו טוב.
אני פשוט מרגישה שאני חייבת את זה לעצמי. לנו.
אולי זאת שוב התחושה שאני רוצה חבר שמשתלטת עלי, אבל זה לא רק זה, זה קצת מעבר, אם לא היית מיוחדת התחושה לא הייתה משתלטת עלי.
אתה יודע כמה אני ביקורתית וכמה קשה לי.
אם אני מוכנה להיות עם מישהו מול כל העולם זה אומר שזה רציני מבחינתי, שאני באמת רוצה, שאני לא מחפשת את הפאקים ולא מושפעת מהם.
ככה הרגשתי איתך, הרגשתי שלמרות הכל, למרות שאנחנו לא הכי מתאימים ולמרות שאנחנו מרבים לריב ולמרות שאנחנו שונים ובאים מרקעים שונים, הרגשתי שזה נכון, שזה צריך לקרות, שאני ואתה צריכים להיות ביחד!
כי אני אוהבת סיכונים, זה כיף, זה עושה טוב, זה מאתגר וזה כמעט תמיד שווה את זה.
בחיים לא הולכים על בטוח!! (הלוואי והייתי יכולה לחשוב ככה גם על תחומים אחרים בחיי!)