למה אנשים חייבים להיות מגעילים?
למה העולם לא יכול להתקיים ללא משחקים?
למה צריך כל הזמן לשקר? כל הזמן להתרבב? תמיד להוכיח את עצמינו?
למה אנחנו לוקחים חלק במירוץ המטורף הזה שבסופו אנחנו רק מפסידים?
רוצה להיות כנה, שקופה, אמיתית.
מונולוג - מאי, אין אנשים מושלמים בעולם, צאי מזה! בסוף תשארי לבד! 
רוצה לחוות אורגזמה וגינלית 
אני לא מבינה איך אתה יכול להתנשק איתי ולא לרצות להיות איתי?
לגעת בי ולא לרצות להיות איתי? לחוש אותי? לשמוע אותי? לשכב איתי? להרגיש אותי? ובכל זאת לא.
לחשוב שאני מדהימה? לחשוב שאני יפה? לחשוב שאני חכמה ושנונה ועדיין לא להשתכנע?
לדעת שאני מצחיקה ומאתגרת.
לחשוב שאני אחד הדברים הכי טובים בעולם הזה, אבל לא!
איך?
איך אתה לא רוצה להיות איתי?
למה?
מה כבר חסר לי כדי להיות מושלמת? (בשבילך)!
האם כל ירידה היא לצורך עלייה?
אני לא הייתי צריכה את הנפילה ההיא, ההתרסקות הייתה כואבת מדי, והטיפוס עכשיו הוא קשה לא פחות.. רציתי את זה מאוד, לא רציתי להכשל!
זאת לא אני באמת אשמה שנכשלתי, זה האני השני שלי, העצלן, המשתעמם בקלות, המוותר בקלות, השחצן, האני שלא יודע לקבל לא, שחושב שהוא הכי טוב בעולם.. אם רק לא הייתי נותנת לו להשתלט אז לא הייתי נופלת, הייתי עדיין מטפסת..
"הידיד" עושה צעדים לכיוון קאמבק, מעוניינת? די...!
* קטעים שכתבתי בבסיס במהלך השבועיים והרגשתי צורך להעלות גם פה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
