לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילוסופיה בשקל


הרבה מאוד אנשים חושבים שאני סנובית, האמת המרה היא שאני פשוט ביישנית.
כינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הפוסט המודרני..


פינת פנינת החוכמה הדאבל שבועית

"תמיד דופקים את השחורים" כלומר ככל שתהיה טוב יותר, תדפק חזק יותר!

 

פינת הגם אני רוצה להשתחרר

זה מה שכולם היו מרגישים אם היו מקפיצים אותם לבסיס באותו יום שיש לחברה הכי טובה שלהם מסיבת סיום קורס!

 

פינת החורף

רק אני מרגישה את הקור עד לעומק עצמותיי?

 

פינת הנוסטלגיה

אהבה ראשונה.

הכרנו בגיל 12.

התחלנו לצאת בגיל 16.

הייתי איתו שנתיים.

הוא היה הראשון בהכל, באהבה בסקס, בהכרות להורים.

בהתחלה הוא אהב יותר, אחרי זה אני אהבתי יותר.

הוא מצחיק ושנון!

הוא יפה!

תמיד ידעתי שיהיה לזה סוף! אף פעם לא הייתי עיוורת.

עכשיו אנחנו ידידים. כן, יש דבר כזה ידידים אחרי מע' יחסים ארוכה. פעם לא האמנתי, עכשיו כן!

אני לא אשקר, יש מתח, ישנה משיכה, אבל שנינו יודעים שאין טעם, שאנחנו לא מתאימים במאת האחוזים, אז בשביל מה לחזור כדי להעביר עוד שנתיים ולהפרד?

 

פינת העושה אותי מאושרת

כש"הוא" ("הידיד") נשבר.

אחרי כמעט 5 ימים שלא דיברנו הוא שלח לי הודעה, "בואי נשלים" כולנו ביחד: אוווו..

חשבתי שהוא היה שיכור שהוא שלח את ההודעה כי הוא תמיד שולח לי הודעות שהוא שיכור ומרבית הפעמים הטקסט חושף סודות אפילו שלו שהוא מעדיף שאני לא אדע! הפעם הוא טוען שלא היה שיכור!!

 

פינת המונולוג

תהיי מי שאת, את מספיק טובה, אל תהיי מישהי אחרת על מנת שיאהבו אותך

 

הפינה הקולינרית

עלי נאמר אשת בשר.

חולמת על סטייק אנטריקוט וואל דאן!

 

פינת השיר

"את הגשם תן רק בעיתו.
ובאביב פזר לנו פרחים.
ותן לנו לשוב ולראותו.
יותר מזה אנחנו לא צריכים."

 

 

הרעיון לפוסט המודרני לקוח מהמייל הצבאי.

 

עולם הבלוגים השתלט גם על הצבא!



נכתב על ידי , 6/1/2007 21:06   בקטגוריות "הידיד", הרהורים מלפני שבועיים, מחשבות, הגיגים, שרעפים, סתמי, קצרים, צבא, הפוסט המודרני  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאורך שבועיים #2


מונולוג

אני לא יודעת למה אני שוב נכנסת לזה, פעם שעברה נפגעתי, נכוויתי, למה אני עושה את זה שוב לעצמי?

הפעם זה יהיה שונה. הפעם אני נכנסת עם ציפיות אחרות. או יותר נכון בלי ציפיות.

אבל אני לא בחורה כזאת. אני לא יכולה להפריד בין רגש לסקס. זה משתלט עלי.

אני צריכה לתת לזה צ'אנס. אולי הפעם זה "יילך". אולי הפעם אני אוכל להפריד, אני צריכה לנסות. בסופו של דבר זה רעיון אדיר .

אני לא רוצה לרקוד לפי החליל שלו, זה לא עוד מתי שנוח לו.

זה לא באמת ככה, אני יודעת מה הוא חושב עלי, אני יודעת מה הוא מרגיש אלי, אני יודעת איך הוא מתנהג אלי. זה הכל אמיתי. הוא מבולבל.

אני יודעת?

 

שוב זה קרה, שוב התקרבנו, שוב ישנו ביחד, שוב שכבנו.

 

לך

היה לי ממש נחמד איתך הלילה.

פרט לעובדות הקטנות שלא ישנתי כל כך טוב והייתי לחוצה מדי שיתפסו אותנו. הכל היה מעולה.

אני אוהבת להתחבק איתך.

אני אוהבת להתנשק איתך.

אני אוהבת שאתה נוגע בי.

אני אוהבת שאתה מקשיב לי

אני אוהבת שאתה מלטף אותי.

אני אוהבת שאתה מפנק אותי.

אני אוהבת שאכפת לך.

אני אוהבת שאני חשובה לך.

אני אוהבת שאתה משקיע.

אני אוהבת שאתה מפתיע.

 

 


 

 

למה אלוהים עשה אותי אישה?! (מתמרמרת בתקופה מסויימת בחודש!)

 

 


 

 

הוא לא מבין את הצורך לשתף.

הוא לא מבין את הצורך הטבעי בשיתוף!

הוא לא מכיר את התחושה שאתה עומד להתפוצץ, שהבטן שלך מתהפכת. שאתה מתבשל מבפנים.

שאתה מבולבל, אובד עצות ומחפש רק נק' אור אובייקטיבית.

שאתה מת לצעוק, מת לספר מה שעובר עליך, מת להרגיש שמישהו מבין אותך, שאתה לא פרנואיד, שאתה נורמלי, שהמצב נורמלי, שזה קורה לכולם.

 

הוא לא מוכן להתפשר, הוא לא מוכן להבין!

 

הדעות שלו מצויות במצור!

 

 - חברים טובים נמדדים בעת צרה.

 

 


 

 

היום החברה הכי טובה שלי סיימה קורס קצינות, בהצטיינות!

אני כל כך גאה!

כל כך מאושרת בשבילה!

~בכיתי המון היום~

קצת מקנאה, קצת מרגישה תחושת פספוס. קצת כועסת על המע' הצבאית. (למה בתפקידים מסויימים צריך לחתום הרבה יותר מתפקידים אחרים?!) 

 

 


 

 

כמובן שיהיה לכולנו שנה טובה..

המון הצלחות.

ומי ייתן וכל יעדינו ימומשו!!

 

~הסילבסטר שלי היה ממוצע, מסיבה בבסיס, ספירה לאחור, נשיקה עם חברה (לחי)~

 

 

נכתב על ידי , 3/1/2007 22:42   בקטגוריות "הידיד", הרהורים מלפני שבועיים, מחשבות, הגיגים, שרעפים, סתמי, קצרים  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שאיפות.


 

אין הר שאני לא אטפס,

אין נהר שאני לא אחצה,

אין יעד שאני לא אכבוש,

אין שיא שאני לא אשבור,

אין סיכון שאני לא אקח..

 

אני אף פעם לא אתבטל,

אני אף פעם לא אגיד שאין מה לעשות,

אני אף פעם לא אתייאש,

ואני אף פעם לא אוותר.

 

אני אצליח!!

 

ואני אוכיח לכולם שהכל אפשרי!! 

 

 

נכתב על ידי , 25/12/2006 19:26   בקטגוריות מחשבות, הגיגים, שרעפים, כשנופל לי האסימון, סתמי, קצרים, אופטימי  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאורך שבועיים #1


למה אנשים חייבים להיות מגעילים?

למה העולם לא יכול להתקיים ללא משחקים?

למה צריך כל הזמן לשקר? כל הזמן להתרבב? תמיד להוכיח את עצמינו?

למה אנחנו לוקחים חלק במירוץ המטורף הזה שבסופו אנחנו רק מפסידים?

 

רוצה להיות כנה, שקופה, אמיתית.

 


 

מונולוג - מאי, אין אנשים מושלמים בעולם, צאי מזה! בסוף תשארי לבד!

 

 


 

רוצה לחוות אורגזמה וגינלית

 

 


 

אני לא מבינה איך אתה יכול להתנשק איתי ולא לרצות להיות איתי?

לגעת בי ולא לרצות להיות איתי? לחוש אותי? לשמוע אותי? לשכב איתי? להרגיש אותי? ובכל זאת לא.

לחשוב שאני מדהימה? לחשוב שאני יפה? לחשוב שאני חכמה ושנונה ועדיין לא להשתכנע?

לדעת שאני מצחיקה ומאתגרת.

לחשוב שאני אחד הדברים הכי טובים בעולם הזה, אבל לא!

איך?

איך אתה לא רוצה להיות איתי?

למה?

מה כבר חסר לי כדי להיות מושלמת? (בשבילך)!

 

 


 

האם כל ירידה היא לצורך עלייה?

 

אני לא הייתי צריכה את הנפילה ההיא, ההתרסקות הייתה כואבת מדי, והטיפוס עכשיו הוא קשה לא פחות.. רציתי את זה מאוד, לא רציתי להכשל!

זאת לא אני באמת אשמה שנכשלתי, זה האני השני שלי, העצלן, המשתעמם בקלות, המוותר בקלות, השחצן, האני שלא יודע לקבל לא, שחושב שהוא הכי טוב בעולם.. אם רק לא הייתי נותנת לו להשתלט אז לא הייתי נופלת, הייתי עדיין מטפסת..  

 

 


 

"הידיד" עושה צעדים לכיוון קאמבק, מעוניינת? די...!

 

 

 


 

 

* קטעים שכתבתי בבסיס במהלך השבועיים והרגשתי צורך להעלות גם פה.

 

 

נכתב על ידי , 23/12/2006 14:59   בקטגוריות הרהורים מלפני שבועיים, מחשבות, הגיגים, שרעפים, סתמי, קצרים  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צבא


וכמו בכל סופו של סופ"ש 2 אני חוזרת לצבא!!

עצובה וממורמרת..

חוזרת ל10 ימים קשים, 10 ימים שיכללו, המון שעות עבודה, בטח כמה לילות לבנים, כמה ימים משעממים, קצת למידה לפסיכומטרי, קצת ציורים, המון צחוקים, המון סרטים, קצת התבכנויות, וקצת הרבה מהמון דברים.

 

אוהבת את הצבא אבל יותר את הבית..

 

יצאתי לבסיס..

נכתב על ידי , 11/12/2006 19:37   בקטגוריות מחשבות, הגיגים, שרעפים, צבא, שחרור קיטור, פסימי, סתמי  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאי טאי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאי טאי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)