זאטוטון

למרבה התימהון שאלותיהם של הזאטוטים אינן מקובעות לעונה מסויימת בשנה, ולמרות שחג הפסח חלף עבר לו זה מכבר, פוצח זאטוט הבית בשלל שאלות וקושיות רב עונתיות שרק האל הטוב יודע מהיכן הוא מלקט אותן. זאטוט הבית גם מתייחס אלי כאילו אני הגיתי וכתבתי את האינציקלופדיה בריטניקה או את הויקיפידיה בעצמי.

מאיזושהי סיבה נעלמה נדמה לזאטוט שבידי מצויות כל התשובות לקושיות ולשאלות המטרידות את שלוותו. מודעת לכך שבשלב הזה אני (לדאבון הלב) משמשת מודל ערכי עבורו ובידי (כמה פאטתי) מצוי המפתח לסלילת התפתחותו הקוגנטיבית, אני משתדלת שלא לאכזב ובעיקר שלא לפרוש לפניו את עומק בורותי בסוגיות השונות שהוא מעלה. יש אמנם שאלות קלות שאני מצליחה להשיב עליהן, מבלי שאצטרך להסגיר את העובדה האומללה שבעבר ביכרתי את חוף הים על פני כיתת הלימוד בבית הספר.

'למה בבוקר תמיד קר?' הוא מפתיע לפנות ערב, 'אולי כי השמש לא מספיקה לחמם את כדור הארץ' אני עונה. אלא שאני מגלה איך אני מסתבכת ונופלת כפרי בשל לשאלה המתחייבת מהמענה המלומד. 'למה ארץ ישראל היא כדור?'. 'ישראל היא לא כדור' אני מסתבכת בהסברים, 'היא חלק קטן מכוכב גדול שנקרא ארץ וכיוון שהוא עגול אז מכנים אותו כדור' אני משתדלת לשמור על פסון. 'אבל לא כל הכדורים עגולים', מתחכם הזאטוט ושולח אותי להתמודד עם פיתוחים תעשייתיים וטכנולוגיות חדשניות 'יש גם כדורים אליפטיים ומרובעים'.