זאטוטון

אחרי שהזאטוטים התרגלו סוף סוף לקום בשעת בוקר נורמלית ולמהר להתכנסות היומית בגן, מבלי למרר בבכי. הגיעו שוב חופשות החגים ושיבשו את סדרי העולם. שבועיים של שיגרה דינמית, שתיזזה אותי בין אסיפות ההורים, התישה אותי בריצה בהולה בין חנויות הספרים להשלמות אקדמאיות נחוצות, ושוב הכל התהפך.

"מחר אין גן" צוהל הזאטוט בזחיחות "אפשר לישון מאוחר ולראות האח הגדול". בתחילה (לא נעים להודות בפרהסיה) אני טועה לחשוב שמדובר בתוכנית משפחתית.

"אפשר לקרוא ספר" אני ממליצה על אופציה פדגוגית יותר. אבל הזאטוט מושך בכתפיו, מתכרבל בכורסא ומרתק עצמו לריאליטי ההזוי. אני מצטרפת לצפיה בתוכנית ומקדישה חמש דקות מזמני לאייטם בו הדמויות צורחות זו על זו בעילגות. לחרדתי אני מגלה שחבורת האנשים ההזויה הזו, שמתגאה ברצח קנגרו וארנבות, ומאתגרת את עצמה באיסוף ומיון תולעים וברגים, ודנה בכובד ראש בהחלטה גורלית על רחצה במקלחת, מהווה מודל התנהגותי לזאטוטים. אני מתכווצת כשגיבורי המסך מנהלים סימפוזיון לוהט על הסיגריות שנטלו ללא רשות מהגיבורה הטראגית לילך, ונדהמת לגלות שגיבורי התרבות של הזאטוט הם לא מיקי מאוס העכבר, או בובת העץ פינוקיו ואפילו לא מקס ומוריץ הידועים לשימצה. אלא שיפרה, ערן, יוסי, קרן, שי, נעמה ועינב ועוד כמה שמות שלא הצלחתי, לבושתי, להפנים.

אני לא יכולה להמנע מהשוואות בין גיבורי התרבות ההיסטוריים, שאיכלסו והעשירו את עולם ילדותי לגיבורי התרבות העכשוויים. אני לא מתכוונת חלילה לגיבורים קונטרוברסליים כמו טרומפלדור, ברנר, או ביאליק, אלא לגיבורים אוניברסאליים רכים דוגמת כיפה אדומה, עמי ותמי, פו הדב וסינדרלה.

אני מצטרפת לערימת האמהות המצקצקות בחצר הגן ומנהלות סימפוזיון רווי פרטים פיקנטיים על המתמודדים בבחירות לראשות ועד ההורים בגן הילדים. בעת הזו נחשפים סודות עלומים, הנקשרים אל הפרסונות שמבקשות להנהיג את הרפרטואר החברתי בכיתת הזאטוטים. עדת האמהות מדסקסת בנושאים קרדינליים, תוך שהיא שותה בצמא ולוגמת בשקיקה פרטים עסיסיים.

החתול של אבא של אגם, אני לומדת, מתנהג כנמר המשחר לטרף, ובלילות הקרירים צד פרפרים. עניין זה לא היה מעסיק את עדת האמהות, אלמלא טיפס החתול על עץ האבוקדו של ים וגרם לנשירת כל פרחיו, ובכך המיט אסון וגרם לחיסול ממוקד של כל יבול האבוקדו השנה במשפחת הזאטוטה.

העדה המצקצקת יודעת לספר גם על כלבו של איש העסקים המצליח, אביהם של שביל ותור. הכלב מסתבר נרדם בשמירה והפך על כן לשיחת היום בקרב העדה, שיודעת לנפק מידע עתיר על חלומותיו המפוקפקים. אמא של יום מתנדבת גם היא בתורה לנפק שערוריה מבית מדרשה ומלחשת לתנוכים, הכמהים בעת הזו לכל שביב מידע, אינפורמציה עסיסית על העורבני הכחול שמגדלת אמו של אור. זה מסתבר לא טומן אמנם את ידו בצלחתם של שכניו, אך מחבל במקורו הרעבתני בפיטנגו העסיסי הגדל בחצרם, ואם לא די בכך הוא אף עף ומפזם בחדווה בכל בוקר את הסלוגן של המתמודדת מול חלונם של מתחריה.

עדת האמהות בולסת ברעבתנות את פירורי המידע, מתבלת מעט ומעבירה הלאה למקורבים ומכרים מזדמנים. עסיס הלחשושים המלחלח את אבק הכוכבים, מאתגר את ההמון לעלוץ על הבוץ שדבק במתמודדים.