זאטוטון

אין ספק שהפופולאריות של הזאטוטים נובעת מהשקעותינו כהורים בגן ובחברת הילדים, והינה פועל יוצא של העלמת העין שאנחנו נוקטים כאשר חבריהם מחריבים לנו את הבית. כמי שמודעת לכך שהפופולאריות לה יזכה הזאטוט תלויה בהתנדבויותי הבלתי נילאות לאירועי החברה והיצירה בגן ולהפקות המורכבות של הגננת, אני רותמת את הסבתא לתפור וילונות לגן, ושמלת כלה לבובה ריבה שהחליטה כך פתאום ללא תכנון מוקדם להנשא לבחיר ליבה הבוב רובי.

אני מרעננת את פינת המטבח במיכשור חדשני אחרי שהקפדתי שאבי המשפחה יסכל כל אפשרות של פגיעה בזאטוטים, ומאלצת אותו גם לסייע בשיפוץ המתקנים ובחיזוק ברגים רופפים בגן.

אחת לשבוע שבועיים אני מזמינה את הזאטוטים לסדנת יצירות בדבק, להתבונן בפריחת הכלות בחצר ובהאבקת הדבורים את עץ התפוח. מעת לעת אני מקפידה להתעלם באלגנטיות מהנזקים שהם משאירים אחריהם, מארחת בחביבות את הוריהם ואחיהם, ומבטיחה בחיוך רחב את הנאתם הצרופה. אני מזכה את מלך הגן ביחס מועדף ומתחנפת לזאטוטה העדיפויית על הזאטוט בתקווה להשיג אצלה כמה נקודות זכות עבורו.

בכל זאת, בסופו של יום אני נדהמת לגלות שלמרות השתדלויותינו הכריזה חבורת הזאטוטים חרם על הזאטוט, ובידודו החברתי רע יותר מזה של ראש הממשלה אהוד אולמרט או של נשיא המדינה משה קצב. חפויית ראש אני נאלצת להודות שהפופולריות של הזאטוט מעולם לא היתה בשפל כזה, וממהרת לנצל את אי בקיאותו בנבכי הפוליטיקה ולנחם אותו שבכך גדלים אולי סיכוייו להיות ראש ממשלה או נשיא ביום מן הימים.

שבוע מתיש של עדלאידות, תהלוכות, קרנבלים, מצעדים וכיוצא באלה מיזמים עבר על כוחותי. גם אם לא נכלול במניין החג את הימים שבהם שקדנו על מציאת והכנת התחפושת ההולמת למלכת הפרפרים ולבוב הבנאי, הרי שהחג הזה שהחל בסוף השבוע הקודם ונמתח עד אמצע השבוע הנוכחי הוא אחד הארוכים מבין החגים הנוחתים עלינו חדשות לבקרים.

'אמא תקני לי!' מייללים הזאטוטים בלי הרף, 'אוף!' הם נשרכים בלאות. 'אני צמא/ה', 'אני רעב/ה', 'אני עייף/ה' הם מודיעים 'אני רוצה כבר הביתה' שואג הזאטוט. 'א-בל א-מא!' רועמת הזאטוטה 'זה עוד לא נגמר' כאילו שעלינו מוטל לכבות את האור.

אני נרמסת במצעדים ותהלוכות בניסיון נואש להעשיר ולהרחיב את עולמם התרבותי של הזאטוטים, למרות שלא מדובר במצעד מושקע כמו בדיסנילנד אני מאמינה שחשיפתם למיצגים תשכיל אותם.

'חם לי' פושט הזאטוט את האביזרים היוקרתיים של בוב הבנאי ומעביר לי אותם למשמורת, כאילו שאצלי האקלים אחר. 'הוא לקח לי את התחפושת!' מתבכיין הזאטוט ומצביע על זאטוט אחר, 'דרכו עלי' הוא מייבב, אבל אפילו יבבותיו לא מעפילים על זעקתה התובענית של אחותו 'אני צריכה פיפי!' מכריזה מלכת הפרפרים ממרומי נעלי העקב, עקודה בסבך חצאיות ענקיות עם תחתיות כפולות שמסתובבות וכנפיים דקיקות מזהב. תוך שניות גם היא מפקידה בידי את השרביט, ועורמת עלי את התחפושת המלכותית כאילו הייתי קולב.

'תתאפקי!' אני פוקדת עליה בניסיון נואש לא להתבלבל ולא לאבד שליטה על המצב.