וואו שנים [מילולית] שלא כתבתי בבלוג הזה. האמת היא שכבר הספקתי לשכוח ממנו לגמרי.
מה גרם לי לחזור? [עד כמה שאפשר לקרוא לזה חזרה] נכנסתי לבלוג של חברה ישנה מאוד שהזמן שלא דיברתי איתה שווה בערך לזמן שלא נכנסתי לבלוג הזה.
מוזר קצת אבל זה נוסטלגי וישן בצורה מרעננת שכזו. עבר המון זמן ואני מניחה שאחת הסיבות שלא כתבתי פה היא שעברתי המון.
המון בלשון המעטה. אני מתלבטת אם לחזור לכתוב פה ואם כן אני אספר הכול [אבל הכל] בהדרגה. לאט לאט. שלב אחרי שלב. אני לא ממהרת לשום מקום.
חיטטתי קצת בתיקייה ישנה שלי. כשרק פתחתי אותה גיכחתי ואפילו עיטרתי בחיוך קל.
עשרות עמודי וורד של דברים שונים שכתבתי. לא כתיבה ברמה גבוהה מידי ולא סיפורים עם עלילות. רק קטעים. קטעים ישנים מאוד. קטעים של הסתכלות זוויתית
הסתכלות ישרה ועקומה על דברים. הסתכלות על מגוון דברים שונים שבאה לידי ביטוי בצורות וצבעים שונים.
מטאפורות, פתגמים, תיאורים, דעות, הרגשות ורגשות...עוד המון.
אז חשבתי, למה לא בעצם? למה להדחיק שוב? אהבתי לכתוב. למה הפסקתי? כי ישראבלוג כבר מעלה אבק מבחינתי? כי ישראבלוג הוא לא מה שהוא היה פעם?
או כי אני מתביישת?
אחרי חשיבה לא ארוכה החלטתי לתת לזה עוד צ'אנס. נראה איך אני עכשיו מבחינת התמדה וכתיבה.
זה המקום שלי. למה לתת לו להתבזבז?