טלוש העבירה לי את מקל הקסמים, מה שאומר שאני צריכה לספר לכם 3 דברים שלא ידעתם עלי ולהעביר את השרביט ל3 אנשים אחרים.

הבעיה? עכשיו אני צריכה למצוא 3 דברים שאתם לא יודעים עלי.

1. כשהייתי בת 4 בערך הייתי בחוג יצירה או משהו כזה. היינו מציירים ובונים דברים ממקלות של ארטיק וזה היה ממש כיף. מתישהוא בסביבות הגיל הזה גם זכיתי בתחרות ציור במקום ראשון לגילי או משהו כזה. זו הייתה התקופה אחת והיחידה בחיים שלי שבה ידעתי לצייר.

2. אני אוהבת להתקלח בחושך. כאילו, רק בחושך. ז"א, כשיש חושך בחוץ, לא במקלחת עצמה. איכשהוא אני מרגישה שיש יותר אור במקלחת כשיש חושך בחוץ והמנורה דולקת, לעומת כשיש אור בחוץ. לא הגיוני בגרוש, אני יודעת. כשהייתי קטנה הייתי תמיד מתקלחת לפני השינה, כמו כל ילדה ממוצעת ביסודי, ואיכשהוא התרגלתי לעניין הזה של מקלחת לפני השינה. כמובן שאני כבר מזמן לא באמת הולכת לישון ב9, אבל... מקלחת קצת אחרי השקיעה היא דבר לא-מאוד-נדיר. מקלחת כשיש אור בחוץ היא נדירה וגורמת לי להרגשה לא נעימה, בדר"כ. אני יודעת, אני פסיכית.

3. אני מאמינה בסימנים מלמעלה. מאוד מאוד מאוד. אני מסוגלת להיות באמצע איזו התלבטות ולשמוע איזה שיר ברדיו ולהחליט שהשיר הזה הוא סימן מלמעלה שאני צריכה לעשות כך או אחרת, וכו'. צירופי מקרים שיוצרים סימבוליות, שאצל בנאדם אחר תיחשב לסתם משהו נחמד, אצלי גורמים להרגשה שעשיתי משהו "נכון". משהו ש"הם" התכוונו אליו. יש לי גם נטיות קלות לפגאניזם, אמונה ביסודות, וכד', אבל זה מתחיל קודם כל בסמלים. כל דבר יכול להיות סמל בפוטנציה. ואני באמת חיה לפיהם.

ושרביט הקסם (מקל, שרביט, לפיד, עץ במבוק, חבילת במבה, מה שתרצו) עובר ל... יוליה ושני. כן, אני יודעת, רק שתיים. השלישי היה אמור ללכת לבוריס, אבל הקדימו אותי. אם בא לך לקחת עוד מקל, אתה מוזמן. לחילופין, אם יש מישהו מקוראי (שיש לי סיבות לחשוד שהם יותר משלושת האנשים הללו, יש עוד לפחות 3 אנשים חוץ מהם ), שחפץ בחבילת במבה (ז"א שרביט, כמובן), מוזמן אותו קורא לאמץ אותה לחיקו ולהנות.

באמת התגעגעתי לורוד-טורקיז הזה.

מיטל ^_^