לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Cogito Ergo Sum


אל לך לטעת תקוות שווא בלב הצעירים, עליהן אנו חיים, עליהן אנו ניפול.

כינוי: 

בן: 33

ICQ: 342396782 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013


בעקבות שיחה עם ידידה חזרתי לאיה מייל שקיבלתי ממישהי שקוראת פה, ככל הנראה כבר הרבה זמן ודאגה כשכתבתי שאני חושב שאני סכיזופרן.

אני עדיין לא יודע, אבל מה שזה לא יהיה, כרגע תחת שליטה. מצאתי שיטות חדשות להתמודד ולהימנע מזה, והדברים קצ יותר קלים כרגע.

אבל גם רציתי לומר לך תודה. לרוב זה אני בצד שמושיט יד בצורה כמעט אקראית, ואני לא רגיל לקבל יחס כזה. באמת תודה, זה היה מחמם.

 

הדירה יפה, אבל בעייתית. עולות בעיות במגורים משותפים, בעיקר עם אוהד, והבעיה האמיתית היא שהמטרה האמיתית לשמה עברנו לגור ביחד כולם, עדיין לא מתקיימת. אין מוזיקה. לא מנגנים. האמת היא שאפילו התחלתי להלחין, אבל אנחנו, כטריו, לא מנגנים בשיט. וזה קשה לי.

המוזיקה היא אחד הדברים הבודדים שאני גאה בהם, שאני נהנה בהם מא'ועד ת', וכשאין קשה לי. בטח ובטח כשזה כל כך קרוב. ג'יזס, אתם מעבר לדלת, פשוטו כמשמעו.

 

העבודה מתחילה לשעמם אותי. אין התפתחות ואין מספיק כסף, אז אני הולך לראיונות עבודה. בסטארסקי לא התקבלתי, אבל מחר יש לי ראיון במייק'ס פלייס, ואני מקווה לטוב.

 

אני עוד מנסה לעכל את מה שהיה כאן. היית המון, והיית במכה-אחת, והיה לי מאוד מאוד קשה עם זה. אני לא יודע מה יהיה אם וכאשר תחזרי, בעיקר כי אני חושב שאכזבתי אותך מאוד. ואני מצטער. ניסיתי להיות סבלני, אבל באמת שהיית המון, על סף היותר-מידי, אם לא מעבר לו.

אני מקווה שהולך לך טוב שם, ושהכל בסדר. אני מקווה שתצליחי, ואולי, כשתצאי, לא תצטרכי אותי, אלא רק תרצי בי.

 

רזיתי. רזיתי בטירוף, ונכנסתי קצת לכושר, ואני ברמה מטמטמת על התופים.

אני רואה את זה גם בביטחון העצמי שלי מול העולם, וגם על היחס של העולם כלפי. אני עוד מתרגל לקונספט שנשים רואות בי משהו מושך, אולי אפילו סקסי.

אני לא הולך להתחיל עם בחורות בברים כי אני עדיין במנטאליות שבה אין לי סיכוי איתן. הקטע המצחיק הוא שכשאני מתחיל איתן, האחוזים שלי טובים למדי.

אני עדיין מעכל את זה.

 

הגעתי למסקנה שההרגשה האבודה הזו שקיננה בי הרבה זמן בקשר ל"מה אני רוצה לעשות/ללמוד?", נבעה בעיקרה מהעובדה שרציתי [ואני עדיין רוצה] הכל. אני רוצה לדעת הכל ולהכיר הכל ולטעום ולעשות. הכל.

ואז הבנתי את האבסורד המטורלל שברצון הזה, ופשוט התחלתי.

אז אני לומד. אני קורא כל פעם קצת, ולפעמים ממש הרבה, ולומד. יום אחד אדע הכל. או זה, או שזה הבורג האחרון שישתחרר לי ואחריו זה שלוותא.

היינו-הך יהיה משעשע.

 

הייתי רוצה קצת מגע הלילה. היה אמור להיות לי, עם מישהי שאיתה היה נפלא, נפלא באמת, ולא רק בקטע המיני. היה לי מאוד מאוד נוח איתה, והיה אפילו קטע שבו היא חבקה אותי בצורה מנחמת ונעימה, בדיוק כמו שחפשתי.

חבל לי שהיא לא באה היום, מקווה שתבוא בהזדמנות אחרת.

בינתיים אקסס לי ג'ויינט נחמד ואראה פיירפליי.

 

ואם למישהו משעמם ורוצה לשעשע אותי, הוא/היא מוזמנים לשלוח לי מייל.

זה תמיד כיף.

גם זו שכבר שלחה.

 

 

 

 

סוף.

נכתב על ידי , 28/8/2013 23:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



30,696

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOut Of The Blue אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Out Of The Blue ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)