פעם חשבתי שאני מבינה משהו מהחיים שלי

אני לא באמת כותבת פוסט, זה סתם נדמה לכם

חוויות שישים ושש.

אחד מוטי, קצת מטורף, עולה בצעקות, מתיישב בצעקות, ומעביר את הזמן בצעקות. זה לא שהוא צועק על משהו ספציפי, אלא ככה הוא מדבר. יורק את אותם משפטים בקצב מטורף ובווליום נאון. הראש כואב. הנהג רוצה כסף ממוטי. זו היתה טעות מצידו, כפי שניסה להסביר לו מוטי, במשך דקות ארוכות:

אתהמהאתהמדבראתה מהה? שעוןבחמשמאותשקלהבאתי לך חמש מאות שקל. זהשעוןזה זה לאסתםשעון מהקרהלך מה? חמשמאותשקלשעון מה נראה לך? חמשמאותשקלשעוןזהלא מהאתה מהאתהמדברבכלל חמשמאותשקלזה חמשמאותשקלשעון! מהאתה

"מוטי אל תשתגע מוטי"

למה לא הבאתי את הווקמן למה.

"תוריד את הרגל מהגז 15, אחד יצא מאחוריך הוא אוסף אבל זה בסדר, הוא מפרגן"

מזל שיש עוד אנשים טובים במדינת ישראל, אחרת בטח הייתם שומעים ברדיו על מונית שישים ושש שהתהפכה ולא הייתם יכולים לקרוא אותי יותר.

אני מאוד עצובה שאין לי אוטו!!

אני רוצה למות!!

סתם, אני רוצה להרזות.

2 קילו קטנטנים, מורגשים רק ברמה הפסיכולוגית. מה יש.

"לא רואים עלייך שאת לא אוכלת"

הא!! א-הה! אה—ה—אה!

הוא אמר לי שאני שמנה.

-           "אוכל בריא".

?

לא רואים עלייך שאת לא אוכלת אוכל בריא

(גלגלי המוח חורקים אי שם במעמקי גולגלתי)

משמע אני נראית בריאה?-  משמע אני נראית שמנה.

הוא אמר לי שאני שמנה!!

דברים שאולי לא ידעתם עלי:

נולדתי עם מוח של אישה.

בקרוב הכותרת

"התחלנו..את..השעה...השניה......בדיוק..בזמן....ש......השעה..השניה..התחילה...."

גידי שפרוט. זיון שכל מהלך. בנו האבוד של שלמה ארציק

מכירים את השיר הזה:

did I tell you that I miss you? yes I do

חשבתם פעם שאולי הם שרים –

did I tell you that I miss you?

יסיידו?

אני כן חשבתי. אתם יודעים מה עוד חשבתי? שאני נראית מעולה כשאני משתקפת בקומקום. יותר נכון- גופי המנוון. וחשבתי אפילו לקחת מצלמה ולצלם את ההשתקפות שלי בקומקום, מחכה למים שירתחו, וברקע הסלון ההומה של סיגל. בדיוק כמו שחשבתי בזמנו לצלם בוק של 24 שעות לפינת רחוב בר גיורא-קינג גורג, כפי שהיא נשקפת מהחלון של אוריאן. אז חשבתי. אז מה. אני חושבת הרבה.

חשבתי שיש לי תמונה עם קומקום. טעיתי.

הדבר הכי כיפי שקרא לי השבוע:

אני ואיריס שיתפנו פעולה במונופול וקרענו לאבי (!!!) ולעדי ואלון את התחת. כן חברים, הגנו לשיא. על ההתחלה רכשנו את אמסטרדם. אני לא גומרת משחק אם אין לי מלון באמסטרדם. במשך הערב רכשנו גם את דרום אמריקה (בשביל איריס) פריז (איריס) וושינגטון ולוס אנגלס (שיהיה)  המשבצות הכי יקרות היו בידנו, לא נתקענו במבש כספי אפילו פעם אחת, ועוד יצאנו בפלוס 2500. אה, גם מוסקווה היתה שלנו, וגם טורונטו ובייג'ין. היה לנו מלון כמעט בכל פינה, וכל המהלכים היו משולים לאיזה טיול ללא מטרה בעולם. יושבים באמסטרדם קצת, קופצים ליפן (קצת יקר, אבל נהנו) אומנם תפסו אותנו מידי פעם על סחורה גנובה או הברחת סמים, אבל הבטחנו שלא נעשה זאת שוב. איריס היא כזאת פיית מזל, שרק צריך לבקש ממנה להוציא מספר מסויים בקוביות וזה מה שקורה. "או 7 או הפתעה". לא יודעת למה מתייחסים לזה כאל תחרות, היה קצת משעמם כשהיינו לבד בפסגה, אבל  אני ואיריס עשינו בונדינג נשי וזה מה שחשוב.

כואב לגלות, עצוב לשמוע:

היום נאלצתי להוציא כסף מחזרזיר הפיגיבנק שלי.

אני מצטערת פיגיבנק!!!