שאלות של תרבות

נייר הלקמוס של החברה הישראלית הוצא שוב ממחבואו.

שוב אנשים נבדקים על פי תמיכתם באדם זה או אחר, בעידוד מערכת מנוהלת היטב של מניפולציית התקשורת וניצול זרמי עומק בעייתיים של החברה הישראלית.

למשל, קסנופוביה. אנחנו אמנם לא שונאי זרים כתרבויות פוריסטיות אחרות, אבל בהחלט אנחנו חושדים במי שאינו לנו אלא לצרינו.

מי ששם לב, בדגם המוקטן של ישראל, כיסו את בובות המתפללים במסגד במעטה קשיח ושקוף, כי המוני בית ישראל מרסקים אותם.

למשל, פחד קיומי בסיסי, שמחליף את הייצוג שלו מ"ישליכו לים" ל- יזרקו פצצה אטומית

למשל, היעדר דיון ציבורי מעמיק בגבולות המוסר הציבורי.

נכון, אנחנו חברה "שסועה", כי נוח מאוד שהיא תהיה שסועה, אנחנו חברה שלא מחנכת לפלוראליזם, נהפוך הוא, כי זה תואם מאוד צרכים קיימים, אנו חברה שחיה בהכחשה, שליטה על עם אחר מחד ומשחקי דמוקרטיה ליבראלית המעודדת את זכויות הפרט מאידך.

והנה נייר הלקמוס יוצא.

האם ענת קם רצתה "להשמיד" את מדינת ישראל או קרעה באחת את מסיכת הצדקנות והנאורות הישראלית?

האם ענת קם גילתה לנו, שככל העמים אנחנו, אפילו "אלוהים" בחרנו?

ענת קם, מבחינתי לפחות, היא אותו ילד מהאגדה שזועק "המלך הוא עירום", מה עושה המלך?

ראשית מכניס "לכלא" את כל המשתתפים בתצוגת העירום שלו, פולש לכל בתי הדפוס ומונע מהם לפרסם את הסיפור.

מלך חכם, כבר אמרנו?

מה יהיה גורלה של ענת קם?

גורלה האישי וגורלה כסמל לזכות הציבור לדעת איך מפרים את הוראות בית המשפט שלו.

ההיית או חלמתי חלום, ענת?

ענת קם ב-טוויטר - http://twitter.com/home#search?q=anat%20kam

ענת קם - גוגל - http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%A2%D7%A0%D7%AA+%D7%A7%D7%9D&meta=&aq=f&aqi=g7&aql=&oq=&gs_rfai=&fp=bd06b1cc08c3716b