שאלות של תרבות

כל אותם המעורבים במערכת החינוך היו תלמידים.

אמונתי התמימה היא, שכל מי שעוסק בחינוך באופן מקצועי, עוסק מתוך אידיאולוגיה חיובית, הרואה בכל אדם תלמיד, ובהוראה כלי חברתי-פוליטי-כלכלי למימוש האנושיות של היחיד.

כל חברה אנושית, אך לא רק חברות אנושיות, על מנת להמשיך לשרוד, על מנת להתפתח, על מנת לממש אידיאלים וחזונות, אנושיים כאלוהיים [אם מאמינים באלוהים] מחוייבת להנחיל לצאצאיה את כללי המשחק, חוקים חברתיים, ערכים משותפים, אמונות ודעות, לשון משותפת, מיומנויות תקשורת פנים-חברתיים ואוניברסליים.

איך החברה רואה את הצאצא, ואיך היא רואה את המבוגר שצומח ממנה בא לידי ביטוי בדמות המורה, הגורו, המתווך התרבותי.

חברת ההמונים הדמוקרטית או הטוטאליטרית, הליבראלית או הדכאנית ביותר מחוייבת לארגן את מערך התיווך התרבותי, הכלכלי, הפוליטי והאחר שלה, כך יש שר חינוך, נוצרות וועדות "מקצוע" וכן, כך קובעת החברה באמצעות נציגיה [אם היא דמוקרטית] או האליטה השלטת [אם היא דיטטורית או טוטאליטרית]  את מבנה בית הספר, מבנה הכיתה, הכשרת המורים ודרישות הבסיס ביחסי מורה-תלמיד.

כל מערכת חינוכית, ולא חשוב אם היא אנרכיסטית או מובנית לגמרי [פתוחה-סגורה, חופשיה - מדכאת], מתמודדת עם  המשולש הכוחות הזה: מורה-תלמיד-הורה. משולש זה יכול גם להיות: שר החינוך - מורים - כנסת, ואלה שירצו ירחיבו ויהפכו את משלוש הכוחות למורכב הרבה יותר - ארגון מקצועי - תלמיד - ראשות עירונית - משרד חינוך - בעלות פרטית - הורים.

החברה הישראלית היא חברה המתפתחת תוך ניסוי וטעיה ותעיה. התנועתיות של שינויי מערכי הכוח במשולש הבסיסי או מערכת הכוח המורכבת יותר מפליאה, כיוון שמערכת חינוך ברוב המקרים צפויה להיות "שמרנית" ואולי גם לקבע מדרגי כוח, איכות,חשיבות, מרכז ושוליים, והמערכת הישראלית, משום מה, אינה מצליחה אפילו ליצר "מסורת" כלשהי או בשפה בוטה יותר "גבולות" מובהקים, וכתוצאה מכך, אפשר בהסתייגות רבה לומר, הבוגר של מערכת החינוך הישראלית הוא בוגר שאין לו מדרג משמעותי ויציב של ערכים, ולכן, אולי, החברה שלנו תזזיתית כמו שהיא.

כך גם  סוגיית "זכויות התלמיד".

♣האם זכויות קיימות ללא חובות?

♣האם גישות פיידוצנטריות [הילד המרכז] קיצוניות לא רואות את הגבולות שבתוכן הילד צריך לחיות, או ללמוד לחיות?

♣האם גישות פיידוצנטריות קיצוניות מטפחות דה-קונסטרוקציה [פירוק] של מערכי הכוח הממוסדים של החברה?

♣מה תפקיד המורה בסימולציה החברתית הגדולה שבאה לידי ביטוי בביה"ס?

♣האם הורים בעלי עבר במערכת החינוך הישראלית משתמשים בגישות פוסטמודרניסטיות לצורך תיקון "פסיכולוגי" של עצמם על גב ילדיהם?

♣היכן באה לידי ביטוי סוגיית המומחיות של "המורה"?

♣מהם זכויות המורה וחובותיו?

♣מה הן זכויות ההורה וחובותיו?

♣כיצד התפתחה מערכת החינוך הישראלית לידי כך, שהשיח הופך לשיח משפטי?

♣מדוע המורה הישראלי הדרדר לשפל המדרגה מבחינת מעמדו בחברה הישראלית? זה רק שכר?

מיקוד בעיית הסמכותנות בחברה הישראלית במערכת החינוך, ביחסי מורה-תלמיד, העברתה לידיים משפטיות, לנציבי קבילות מבלי לזהות את חובות התלמיד ואת חובות המורה, את זכויות התלמיד וזכויות המורה, היא סימולציה של בעיית הסמכות בחברה הישראלית, ולטעמי בחברה המערבית כולה.