שאלות של תרבות

כבר העיר ידידי "קנקן התה" בבלוגו על המופרכות של לקיחת בלוג לאי בודד - כותרת הפוסט שלו היתה: "באי בודד יש WI FI?"

מעולם לא חיבבתי את סוגיית האי הבודד.

גם מפני שאיים בודדים באמת קטנים, ומרביתם כבר נקנו על ידי עשירי תבל במהלך המאה העשרים, כך שאם אתגלגל לשם, סביר להניח שאמצעי חישה עליו יזניקו ספינה, הליקופטר די מהר על מנת לגרש אותי.

למרות שהסופר דניאל דפו הקפיד לשרש כל רמז לסקס, אני מניח שרובינזון וששת בילו יחד במשחקי גוף שונים, והאמת היא שפעמים רבות ששת מופיע כ-היא בכל מיני קריקטורות, כך שיש סיכוי רב שעל אי בודד יציקו גם יציקו לי הם או הן, ואני על אי בודד רוצה שקט מוחלט והיעדר מוחלט של בני אדם.

אחרי שהבהרתי סוגיות הרות עולם וגורל אלו אני יכול להתפנות להבלים הפנטזיונריים של "אי בודד" יום לאחר שמשה סילמן* הצית את עצמו בהפגנה כנגד המדינות הכלכלית החברתית של ממשלת ישראל האטומה, וכן הרשעה. כן, מה קל מלברוח ממצוקות העת ומצרות העכשיו של מדינת ישראל? כמה נורא שאי אפשר ליצר מלחמה עם איראן כדי לדכא את המפגינים המעצבנים האלה?

ובכל זאת?

מעט מאוד בלוגים אני קורא, למעט יותר מהם אני מגיב בכלל. מאז ומעולם לא חיבבתי ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות עוד פחות. כך,ף בניגוד לחוקרי ספרות רציניים [אני לא חוקר, מורה] אינני מוצא ענין רב בפשפוש ובחיטוט בלתי פוסק במכתבים, פתקים ומה לא של אנשי ספרות. רגע לא ידעתם? לא יכול להיות, ס. יזהר, אללה ירחמהו - עזבונו ייפתח לקהל** . אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה דוקטורטים בדרך? כן? לא, אתם אפילו לא משערים כמה חוקרים ינברו בפתקאותיו ויסיקו הררי הרים של תובנות, פרשנויות ןמה לא?!

שוב ברחתי מהבלוג שאקרא באי בודד.

האמת, כמו שכתב ידידי קנקן התה - על מנת לא לפגוע לא אכתוב שמות. אבל יש שנים או שלושה שאקרא, בהחלט, כלומר חוץ משלי.

* משה סילמן, דהמרקר, יום א' 15.7.12 http://www.themarker.com/news/protest/1.1776201

** ס. יזהר, הארץ - http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.1739602