לא אחזור על הניתוח ההיסטורי העבש על צמיחת שני חגים אלו בציבוריות הישראלית החילונית. בניגוד לחנוכה יש ציווי מפורש בתנ"ך :
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"
(ויקרא, י"ט, כג)..
הציווי הזה לא ראה את הארץ כשוממה, שהרי בהבטחת אלוהים לאברהם, יצחק, יעקב ובכלל בכל הבטחותיו הרי ישראל היא ארץ שופעת חלב ודבש ושאר עושר ושפע בלתי רגילילם. [ ממש מטאפורה מקדימה לשדי האם בתיאוריות פסיכואנליטיות בנו המאה העשרים]
. הציונות המודרנית, כן ראתה את השממה עקב המצור על האפריה העות'מנית- התורכית, ו..
השלוחות לכריתת עצים
כבר בתחילת המלחמה הוטל סגר ימי על חופי הארץ וכתוצאה ממנו נוצר מחסור חמור במלאי פחם-האבן, שעד אז יובא דרך הים ושימש להסקת כבשניהקטרים, ותוך זמן קצר הוא אזל. פתרון טכני נמצא בהסקת כבשני הקטרים בגזעי עצי אלון ועצי פרי. על מנת לספק עצים עבור תהליך הבערה בכבשני הקטרים הוקמו שתי שלוחות רכבת: הראשונה: מטול-כרם אל אזור יער חדרה, והשנייה הובילה אל יערות העצים שברמות מנשה. שרידים מהשלוחה השנייה,רכבת האלונים, נמצאו ליד קיבוץ עין שמר. שרידים של היער ממנו נכרתו העצים מצויים בשמורת אלון.
כריתת עצים זו חיסלה חורש ים תיכוני טבעי שחלקו לא התאושש עד ימינו מהכריתה.
ויקיפדיה
כך, נטיעת עצים הפכה לצו תרבותי-חברתי ממדרגה ראשונה, וגם כחלק ממלחמה בלתי פוסקת כנגד ביצות, מלריה ושאר רעות חולות באמצעות אקליפטוסים גבוהי קומה וצמאים תדיר.
"נטיעות טו בשבט
בימינו מצטייר ט"ו בשבט כחג האילנות, וכולל תוספות שלא היו קיימות בימי קדם. המנהג החל רק בסוף המאה ה-19 כאשר זאב יעבץ, מנהל בית הספר במושבה זכרון יעקב, יצא עם התלמידים לטעת עצים. המנהג האהוב והיפה המשיך וטו בשבט ידוע היום כיום נטיעות, יום חגה של קרן קיימת לישראל, יום בו יוצאים לטיולים ביערות ונוטעים שתילים חדשים. בעבר שתלו בארץ ישראל הרבה עצי אורן ועצים נוספים שאינם טבעיים לארץ ישראל. בימינו, מרבים לנטוע נטיעות של עצי חורש טבעיים, חרובים, זיתים ושקדים שהיוו את נוף הארץ במשך מאות שנים. מדינת ישראל ידועה בכך שהיא בין המדינות הבודדות בעולם שמספר העצים הניטעים כל שנה גדול בהרבה ממספר העצים הנעקרים. בתקופה בה שטחי יערות רבים, ובפרט יערות הגשם, מבוראים והופכים שטחי גידול חקלאיים, דווקא בישראל, מרבים כל הזמן בנטיעות. " פרשת השבוע
סדר ט"ו בשבט עצמו החל באופן מובנה לפני כחמישים שניים, לא יותר, והוא מבוסס על הספר "חמדת ימים" שמחברו הקבלי לא ידוע -
"במאה ה-17, בספר חמדת ימים (ספר קבלי שמחברו אינו ידוע, והתחבר בצפת) מופיע לראשונה "סדר טו בשבט", מנהג אכילת מיני פירות רבים, מאמרות ותפילות על כל פרי ופרי ולימוד פסוקים מהתנ"ך הקשורים לנושאים אלו. מחבר הספר חידש הדבר מדעתו, ובכתבי חכמי הקבלה של צפת ובפרט האר"י לא נמצא זכר לכך. בעל חמדת-ימים קובע סדר ברור, מחלק את מיני הפירות לכאלו הנאכלים בשלמותם (עם החרצנים) כאלו שרק קליפתם נאכלת (ללא הגלעין כמו זיתים) וכאלו שרק התוך נאכל (בעלי קליפה קשה כגון אגוזים ושקדים), מוסיף קטעים מהתורה (בריאת הצומח ביום השלישי וכו'). הסדר נתפשט במהירות בקהילות ישראל השונות ובכל ארץ וארץ וקהילה וקהילה הוסיפו, ושינו בהתאם לפירות המצויים שם על סדר זה. גם בימינו רבים עושים סדר טו בשבט, עם מיני פירות שונים, וקטעי לימוד, בתנ"ך, הלכה מדרש ואגדה. גם מקומות שאינם דתיים עושים סדרים מעין אלו ומוסיפים פרקי ספרות ושירה מתאימים." פרשת השבוע
לפי המאמר הזה - ממכון שיטים בהקמת אריה בן גורין
"סדר – תיקון ליל ט"ו בשבט, כפי שהופיע בספר "פרי עץ הדר"
התפשט בקהילות ישראל במזרח: בטורקיה, בצפון אפריקה, איטליה ועוד.
בניגוד לתיקונים אחרים, שחלקם הונהגו על ידי המקובלים תלמידי
האר"י והופיעו בספר "חמדת ימים", תיקון ליל ט"ו בשבט התקיים
בראש ובראשונה סביב שולחן המשפחה. היות שיש בו תקרובת של מיני תבשיל חיטה, פירות
ויין הוזמנו גם הנשים והילדים לקחת חלק בערב.
בקהילות שונות נוספו מנהגים רבים לערב זה, והוא הפך לאחת
ההתכנסויות האהובות, שיש בהן גם תורה ורוח וגם חומר." שיטים/מכון חגים
לשון אחר, מנהג אכילת פירות בט"ו בשבט היה מוכר כבר מהעבר שלנו, ההיסטורי לפני העת החדשה, והוא מוצמד למנהג נטיעת העצים החשובה כלכך, שהיום לצערי הרב מקבל תפנית חריפה בעקירת עצי זית על ידי מתנחלים ביהודה ושומרון -
מתנחלים והתנחלויות: 13 בינואר, 2013
מתנחלים מיצהר תקפו פלסטינים מהכפר עוריף ועקרו עצי זית בפאתי הכפר, תוך שהם מנצלים את העובדה שמזג האוויר הסוער הקשה על כוחות הביטחון להגיע למקום ולהשליט סדר. אירוע דומה התרחש גם ליד המאחז אש קודש, שתושביו תקפו פלסטינים תושבי הכפר קוצרא (הקול היהודי).
המשך העמוד מביא אירועים נוספים
כך נסגרים להם מעגלי החיים והשנאה.
נטיעת עצים ואכילת פירות מנהגי זיכרון , כבוד לאדמה ולפריה, אקולוגיה טרום היות המושג הזה, והשנאה המביאה לעקירת עצים.
מבנה סדר ט"ו בשבט -
האחים חקק יצרו נוסח של סדר ט"ו בשבט:
"ארץ זבת חלב ודבש"
ערכו וחיברו: הרצל ובלפור חקק
שווה מאוד להציץ בסדר, לקרוא ולשיר את השירים ולאכול מכל טוב הארץ הן במזון והן בתוצרים אחרים.
הנה דוגמה להכנות לסדר הקבלי - בהמשך יש גם הצגת הסדר הקבלי לכל פרטיו ודקדוקיו:
ט"ו בשבט סדר קבלי
בט"ו בשבט, אתה יכול להרהר בעולם מלא בפרות לשעות.
הסדר המובא כאן מבוסס בעיקר על העבודה הקבלית, חמדת הימים, שפורסמה מאוחר יותר בנפרד תחת כותרת פרי הדר Aitz.
פריטים
כדי ליהנות מהחוויה הזאת בביתך שלך, נסה להכין את הפריטים הבסיסיים שהוזכרו להלן. אל תדאג אם אתה לא יכול למצוא את כל הפריטים האלה, לעשות את הטוב ביותר שאתה יכול. מאז את הסדר ואת תוכנו של ההסדר אינך עוקבים הלכה ספציפית, יש הרבה מקום לגמישות ויצירתיות.
יהיה עליך הרבה פרות, כולל:
- השבעה המינים שבו ארץ ישראל התברכה:
- תאנים
- תאריכים
- רימונים
- זיתים
- ענבים (או צימוקים)
- חיטה ושעורה (בצורה של לחם, עוגה או דגני בוקר)
- אגוזים שונים עם הקליפות (אגוזי המל, שקדים, פיסטוקים, הקוקוס), ופרות עם קליפות תפוזים (, רימונים, אבוקדו)
- פרות אחרים עם גרעינים אכילים (אוכמניות למשל)
- פרות אחרים עם בורות אינה אכילה (למשל אפרסקים, שזיפים)
- יין או מיץ ענבים, אדום ולבן
- קופת צדקה
ואצלי בבית אבי
בבית אבי החילוני לגמרי לא התפללנו אפילו לא חגגנו, אבל קיימנו סדר ט"ו בשבט, על פי מנהגי איזמיר של המקובלים שם, ולא ידענו זאת כלל ועיקר. אבי שראה בט"ו בשבט חג חילוני לגמרי, למרות השכלתו הדתית והקבלית שמט את כל ההקשרים הפולחניים והדתיים והקבליים , ובילינו בקר מקסים , משפחתי, סביב שולחן מלא כל טוב של פירות טריים ויבשים, ולמדנו למלא דבלה באגוזים, להנות מהמשמש היבש ולהתחמם במשפחתיות הזו.
חג שמח