שאלות של תרבות

כן כן כסין וכצפון קוריאה, פרס ומדי [ שבקרוב נצחק עליהם עד דלא ידע] ושאר מדינות טוטליטאריות שעיסוקן במניעת מידע, בהסתרה, בהכחשה, שהרי

על מנת למעו ממני לדעת משהו כיום, יצטרכו מטורללי הצנזורה והמשטר הישראלי, ככל הנראה, הלא דמוקרטי באמת, לחסום ולסגור ערוצי מידע גם באניטרנט, לא פחות ולא יותר.

כך לא נדע לעולם שהיה איזה אסיר, או שראש הממשלה, או ששר מסויים או שאיזה פדופיל אנס/רצח וגו'

מדינות הרואות בחופש מידע ובשקיפות כלי מעצים תרבות אזרחית שוויונית, גם אצלן יש לאקונות של חושך, גם אצלן לא הכל בחוץ לאור השמש, ועדיין כמות המידע שהן משחררות או היעדר הפחד שלהן משחרורו צריך ללמד אותנו משהו.

החברה הישראלית, לטעמי, וסליחה על הפראזולוגיה הדוחה, תתקיים רק כחברה אזרחית. כחברה צבאית נוסח מדינות "העולם השלישי" היא תגמר יותר מהר ממה שמעלים על הדעת.

נראה מה תהיה עמדת הנסיך הלבן ואפור השיער המבטיח עתיד או מה תהיה עמדת הנסיך הדוס ששיך לימין הקיצוני [ ראו את מספר 10 הזוועתית והמפחידה שלו], איך הם יטפלו בתפוח האדמה הלוהט הזה.

האמת, כשקוראים את 1984 מבינים לעומק את תרבות השקר והכחש שבה אנחנו חיים. ה- צייטגייסט הפוסטמודרניסטי שמשחק לידי ציניקנים, פוליטיקאים ותיאולוגים בפרוטה מעודד את התרבות הזו.
העיתונות משתפת עמה פעולה, שהרי קרנף גדול מדן מרגלית לא תמצא היום, אבל קרנפים קטנים תמצא גם תמצא.