שאלות של תרבות

פילוסופים רבים, הוגי רוח ומתלקקים מעצמם כמו כל מיני רבנים "נאורים" מקשקשים עצמם לדעת על מושג החירות.

אצלנו במיוחד אוהבים לדבר על "חירות" בגלל שיש לנו "חג חירות"

אבל

העבדים אצלנו היא עובדה קיימת, בלתי נסבלת אמנם, ורבים אוהבים להסיט עינם הצידה, לא לראות.

העבדים חיים במושבי הבקעה, בשכונות בדרום תל אביב, בבתי זקנים רבים.

לא פעם אני נדהם מהדיסוננס התודעתי - המכוון או האקראי של דוברים גדולים על החירות.

גם מוטרפי הגבעות, ההוא איתמר בן גביר ואחרים ידברו בפסח על חירות, אבל חירותם שלהם, שבתפיסה המסוכנת של ראשית המאה העשרים, משקפת את "האגו" הלאומי והזכות לממשו אפילו על חשבון בני אדם אחרים.

מדברים, מדברים והאירוניה חלשה ודקה מדי מכדי לעבור את הגסות האלימה והדכאנית של התנועות הלאומיות-הימניות הללו.