שאלות של תרבות

תלמידים שובתים כמו הפכו לאיגוד מקצועי, לא פחות. הם מענישים את עצמם, כמובן, אבל זה לכאורה אמור לזעזע את המורים, את משרד החינוך, ולא יודע את מי עוד.

דווקא תגובת התלמידים, הילדותית-משהו לא טורדת את מנוחתי. אני מוטרד מכך שמשרד החינוך עוד לא קלט שמורים יכולים גם ללא שביתה לא לצאת לטיולים, וכל אי יציאה מאושרת והגיונית.  אני מוטרד מכך שלא קראתי בעיתונות שמץ של התיחסות משרד החינוך לבעית הטיולים הקשה מאוד, שהמשרד מעודכן לגביה תמיד - אלכוהול, ואנדליזם, אלימות, חוסר שינה של מורים, שאמורים לתפקד בצלילות הדעת.

מטריד אותי, שחיי ילדים מופקדים בידיהם של קבוצת מבוגרים חסרת הכשרה וניסיון, כן כן - המורים, במשך עשרות שנים, ורק כשמתרחש אסון, בדיעבד משנים את ספר "החוקים" והכללים ביחס לטיולים.

מטרידה אותי הצביעות של התלמידים, שיודעים היטב, מרביתם, שהטיול מבחינתם זה עוד דרך להתפרע, להשתולל, להתעלל במורים או בחבריהם.