שאלות של תרבות

עבורנו, אלה שעובדים בבתי הספר, הכי חשוב הוא שר החינוך.

אינני יכול למנות את מספר השרים שהתחלפו בשנות עבודתי במערכת החינוך, אבל כמות השינויים שכל אחד הביא, התפתחות "שיטות" עבודה ממוקדות הצלחה בכל מחיר התפתחו, והן מעמיקות שרשן בכל מערכת החינוך.

לבני-סער-פירון שלושה שרוממות שורות הציונים האחרונה [ בגרויות, מבדקים בינלאומיים] בגרונם הסבו נזק קשה למערכת החינוך. מערכת החינוך, במיוחד בשלב האחרון שלה, כתות הבגרות אבדה את שפיותה  לגמרי. לחיאני, ראש עיריית בת ים לשעבר, שבקרוב ייכנס לכלא פתח את שנות כהונתו כראש עיריית בת ים במלים - כל אחד, אבל כל אחד יכול לעשות בגרות. האמת הוא צודק, השאלה היא "איך"

אז אחרי שגילו במשרה"ח את הזניית מעמד תלמיד לקוי למידה, וכל תלמיד-ה שכיסי הוריה עמוקים זכתה להתאמות משמעותיות [לא, לא תוספת זמן או התעלמות משגיאות כתיב] כ: הכתבה לבוחן נייטרלי, בחינה בעל פה, מבחן מותאם.

עצוב

עצוב

עצוב

מי יהיה הרגולטור החדש? האם הוא יבין שזה מצחיק שתלמיד שאינו יודע מילה באנגלית זכאי ל- 3 יחידות באנגלית, כי המבחן מאפשר זאת? אז מה אם תעודת בגרות זאת אינה "איכותית" [מתאימה למוסדות על תיכוניים], הבושה עדיין קיימת.