שאלות של תרבות

זמן רב התלבטתי אם לאשה הזו, דוברת הפריפריה, התרבות הימתיכונית המזויפת

יש מקום אצלי בבלוג. גם ככה אינני מקפיד לכבד את שועי ארץ ותרבותהּ בכתיבה 

מרובה עליהם, אז למה היא דווקא יותר מכולם?

יכלתי להתייחס להַיְמָנָה של בני ציפר, שלטעמי נובעת מאיזו תכונה יהודית דוחה

למצוא חן בעיני בעל הכסף ובעל הדעה, או , תכונה נערצת עליי, להתחבר ל"אנדרדוג" של הסביבה

המיידית שלך, ביבי, ולהזדהות אותו, כאנדרדוג בעצמך, אבל ציפר משעמם, כי הוא

צפוי. אני עדיין מעריך אותו, אך מתקשה למצוא

הדהוד למחשבותיי אצלו, בסדר, בוודאי אמשיך לקרוא את מי שמאתגר אותי, כמוהו.

אבל מירי לא מאתגרת. היא באמת צפויה, היא משתמשת בטקסטים עבשים של אביהו מדינה

וזוהר ארגוב, שמזמן כבר הושכחו ונשכחו, במקומם יש את האלימות המילולית של ערס-פואטיקה

http://www.haaretz.co.il/gallery/black-flag/.premium-1.2550060 שאט אט פוגעת בכותבים השייכים לקבוצה. 

כמה אדם יכול לצרוח זיינו אותי, דפקו אתי, קיפחו אותי?

כמה פעמים אדם יכול לקלל ושאנשים יזדעזו ממנו, רועי חסן? הם הפכו לפארודיה של עצמם, עלוב.

מירי מאמינה ששליחותה עלי אדמות, בשלב הזה לשנות את מפת התקציבים, כלומר פחות למוקדי האיכות 

שקראו את צ'כוב [ סמל שלה לתרבות המערבית המנותקת מהמזרח, ושקובעת על בני המזרח, הפראים

האצילים, את הנורמות האסתטיות, הפוליטיות והכלכליות שלה ] ויותר למקומות ששם "שמח" או שהם ביטוי

לתרבות עממית.

מהי תרבות עממית? הבנתי שלאחרונה הוקדש תקציב על ידי השר לענייני פריפריה אריה[מכלוף] דרעי. אני לא מאמין לאיש הזה

גנב ומועל מורשע, לא למטרותיו "הנאצלות" עאלק, עידוד "מיסטיקה" עממית, שאחיו ואבותיו המזרחיים סלד'ו ממנה,

כולל הרמב"ם בראש כולם, נו אבל הרמב"ם לשיטת מירי ולשיטת חובב הבורוּת, דרעי, קרא את צ'כוב, OMG. גם אלי עמיר 

קרא אותו, שלא נדע. לדעתי גם סמי ברדוגו, וכן גם ההדיוט רועי חסן המשעמם והדוחה בתחפושת של מהפכן דרום-אמריקאי,

או אייתולה מפרס קרא לפחות סיפור אחד, בספרות בבית הספר.

אז מה מירי? שרת התרבות והספורט? מה יהיה?