שאלות של תרבות

יערה בן-דוד / בטרם

בְּטֶרֶם

שַׁל נְעָלֶיךָ וְלֵךְ לְאַט

עַל רִצְפַּת הָעֵץ הַחוֹרֶקֶת בְּבֵית הָעֵץ

בְּבּוּדְגַנְיָה וַאס בּוֹאֲכָה הַיַּעַר וְנַכְלוּלָיו

כָּאן שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים לֹא מְעֻפָּרִים בָּאֲוִיר

תַּגִּיד קִנְאָה בְּשָׁרָשִׁים לֹֹא שֶׁלְּךָ וּלְעוֹלָם

לֹא יִהְיוּ שֶׁלְּךָ.

בְּשָׁרְשֵׁי הַשֶּׁקֶט דִּנְדּוּן יָרֹק

מְלֹא מֶרְחַב הָעַיִן כָּל מַה שֶּׁתָּדוּג מִן הַהֵד בַּגַּיְא

שֶׁתִּשְׁמַע, מְלֹא נְחִירַיִם מַלֵּא אֶת הָרִיק

צֵידָה לְאֶרֶץ רְחוֹקָה

לִפְנֵי רֶדֶת הַמָּסָךְ

איך קוראים שיר כזה? שיר שמציג בעוצמה רבה את היעדר השורשים, היעדר המקום, היעדר השייכות? בחלקו השני של השיר, לפניו מופיע ה-פסיק היחיד בכל השיר וההיגד הנורא "לא יהיו שלך" מופיע מה כן יכול להיות שלך - רשמי החושים. גישה זו מזכירה לי את שירו של זך "הצייר מצייר" ואח"כ פירוט מעמיק מה המשורר עושה[אספן רשמי רגע] וגם שירה של זלדה "הכרמל האי נראה" גם היא מסבירה באותה דרך את "הצידה", רשמי חושים וגוף.

מקור השיר - האתר של נילי דגן - http://nillydagan.com/index.php

ביוגרפיה - https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00438.php

זלדה - הכרמל האי נראה - http://cafe.themarker.com/post/1919568/module/blog_post/?plasma=true

נתן זך - הצייר מצייר - https://efratrotem.wordpress.com/tag/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8/