שאלות של תרבות

אַחַר הַגֶּשֶם / זרובבל גלעד

צִפּוֹר זִמְרָנִית בֵּין אֳרָנִים
זִמְּרָה זִמְרַת כְּלוּלוֹת.
הַאֲבָנִים הַמְצוּלָקוֹת הֶעֱלוּ
סֹמֶק שֶל כַּלָּנִית.
אִשָּה אַחַת מִגְּזוּזְטְרָה
שֶל בַּיִת קָרְאָה אַחַר
יַלְדָהּ: "אַל תִּשְכַּח אֶת
הַלַּחְמָנִית!"
וַאֲנִי קָרָאתִי בְּתָוֵי הֶהָרִים
סָבִיב
כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה.

פִּתְאֹם נִתְרָעֲשָה הָאָרֶץ: גִ'יפּ
פָּרַץ מִגֵּי-בֶן-הִנֹּם.
בָּרְחוֹב עָבַר רוֹכֵל
עַל חֲמוֹר מַכְרִיז עַל
סְחוֹרָתוֹ מַעֲשֵה
יוֹם-יוֹם.

מתוך: "אור חוזר"/ הקיבוץ המאוחד, תש"ל, עמ' 17

כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

אעתיק לכאן את סיכום המאמר שכתבתי עליו :

רצוני להצביע על תופעה לשונית נוספת בשיר, והיא החיבור של משלבי לשון

שונים באותו טור שיר, או בשיר כשלם.

בית א'

טור 4 - סמק של כלנית

בית ב'

טור 1 - ג'יפ. אלה הם הביטויים הבולטים במלאכת שילוב הקולות והמשלבים השונים של העברית, אך ישנם כמה נוספים:
בבית הראשון התמונה של האישה הקוראת אחר ילדה בסמיכות לציפור, לאבנים

ולהרהורי הדובר.
בבית השני התמונה האחרונה (טורים 3-6) שהם מיצוי השגרתי והיומיומי, במלים

פרוזאיות, עבריות יומיומיות ללא כל אפקט "לירי" או ספרותי.
שילובים אלה תואמים היטב את הקריאה אליה אני חותר. אני חושב ששיר זה הוא

שירה בקול של מעין-אודה  לקודש ולחול שבירושלים. שניהם קיימים בו-זמנית בשיר

ומזמנים זמרה של קודש  של חול וקריאה של קודש ושל חול  בשיר, וקריאה-שירה

כזו אפשרית "אחר הגשם". הגשם המטהר את ירושלים ומציגה במלוא יומיומיותה ,

שהיא גם שיא גדולתה החילונית והדתית.

מקור השיר - אתר מפמר ספרות -

ביוגרפיה - ויקיפדיה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%91%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93