שאלות של תרבות

אסתר ראב - דברים פשוטים

דברים פשוטים אסתר ראב

בולבול אפור
מתנדנד
על זלזל ערום
באמיר־עץ
מרוט־שלכת –
וענן פרוע
דולק מעבר לו;
ערמת אבנים
גדולות שכוחות
עקורות
מהרים רחוקים;
ברקנים של אשתקד
מתחככים זה בזה
חורקים
ברוח טעונת־גשם;
נחליאלי דק רגל אץ
על פני חול הואדי
נמלים מעופפות
שקופות בשמש
חילְפָה יבשה מרשרשת
ועקבות צבים
באדמה רכה.

האם ראב הינה המשוררת הילידית, שבאה מהחקלאות הבורגנית של המושבות אל לב האומנות, השירה, ביטוי להבדל המהותי[?] בין משוררים עולים, בני העליה השניה, כמו שלונסקי או רחל לבין היליד הדובר את השפה ואת הארץ ואת הנוף?

רק מעקב עדין ומכיר את הנוף הארצישראלי בטרם מגדלי עזריאלי, יראה את החורף הנלפא או הנרמז בשיר הזה. כגנער ירושלמי לפני למעלה מחמישים שנים, אלה תמונות הנוף הקטנטנות שהרכיבו את היום השלם והעגול ומלא היפעה של טרום החורף, כן גם בירושלים.

השיר כמובן בנוי מסדרת אימאז'ים, תפורים זה אחר זה כמו בשרשרת או במקרנת שקופיות ישנה נושנה. תמונת הנוף בשיר עזה מזו המצולמת, כי יש בה גם צלילים, וזה אחד המאפיינים הכי בולטים של אסתר ראב - הצליליות - למשל: מתחככים../חורקים או תחושת המגע בגוף . 

המבט של אסתר ראב בנוף פשוט פנטסטי, ללא ה"יגון הלירי" של רחל או התפאורה המוגזת של שלונסקי ואלתרמן או לאה גולדברג החיה ברוח האיטלקית או האירופית.

מקור השיר - שיר של שבת [שירלי שבת] 

ביוגרפיה - לקסיקון הספרות העברית החדשה

אהוד בן עזר - אחין המשוררת, ויקיפדיה