שאלות של תרבות

ערב יום הכיפורים - זלדה

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

הִפְלַגְנוּ

מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה לָנוּ

רֵאשִׁית הַזְּמַן

בְּדִמְמַת אִי שֶׁהֵאִיר

יָם

בְּנֵרוֹת –

שָׁם אִמַּצְתָּ אוֹתִי אֶל לִבְּךָ הַדּוֹאֵב

לִפְנֵי הַכֹּל יָכוֹל

בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כֻּלָּם

בְּטֶרֶם תִּהְיֶה אֶחָד מִן הָעֵדָה

בַּהֵיכָל

אֶחָד מִן הָעֵצִים

בַּיַּעַר. 

אני מאוד אוהב את שירת זלדה. בראשית התפתחותי הספרותית, ברוב טמטומי כי רב טענתי שהיא "רחל" משודרגת, עד שלמדתי לקרוא את המיסטיקנית הזו לעומק שיריה, אני מקווה, מתוך הכרות עם העולם הרוחני-החסידי [ בעיקר חב"ד ] שבו חיתה כל ימיה. השיר הזה הוא שיר אהבה עמוק במיוחד - שימו לב מה היא אומרת כאן:

שָׁם אִמַּצְתָּ אוֹתִי אֶל לִבְּךָ הַדּוֹאֵב

לִפְנֵי הַכֹּל יָכוֹל

הישנה אהבה גדולה מזו, להעמיד את אהוב לבך לפני האל הכל יכול? כך גם השיר מכיל סמלים מובהקים משירת זלדה - הפלגה באור או ב"זרם החיים", אי, נרות, עצים ויער. אלה סמלים שמתגלגלים גם אל הברסלבער, נמצאים בכתבי מיסטיקנים רבים, שאינם שירה.

מקור השיר - הספריה החדשה

ביוגרפיה - לקסיקון הספרות העברית החדשה