שאלות של תרבות

וגלות מנתי  
ר' יחזקאל חי אלביג

וְגָלוּת מְנָתִי וְהַנּוֹד חֶלְקִי 
         אָמַרְתִּי אוּלַי אָבָּנֶה
וּמְזוֹנִי בְיָדִי וּמְטַלְטְלַי בְחֵקִי
         וְרַק אֶסַּע וְאַחֲנֶה
וּמֵעִיר אֶל עִיר בְּאַמְתַּחְתִּי וּשַׂקִּי
         וְעִיר לֹא יָדַעְתִּי, אֲכַנֶּה
וְזֶה גוֹרָלִי וְזֶה לֶחֶם חֻקִּי

וּלְכָל-בְּנֵי תֵבֵל חֵלֶק וְחֶבֶל
          וְרַק לִי אָיִן
וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה אֶמָּשֵׁךְ בְּחֶבֶל
          וְלֹא אֵדַע לְאָיִן
וְאָנוּד בְּאֶרֶץ נֵכָר כְּמִצִיר וָחֶבֶל
          וּכְמִתְרוֹנֵן מִיָּיִן
וְכָל רֵעִי וְיוֹדְעַי נחוּ כְּהֶבֶל
         וְרַק אֲנִי קָיִן

השיר הזה לטעמי מיוחד בכך שהוא רואה את הגלות האישית כגורלו של קין, ולא כגורלו של העם היהודי. תפיסת הנטישה של א"י בגיל 37 כחטא או ככמעט רצח רבת עוצמה, אבל כיוון שאין לנו מידע רב עליו, על חייו , משפחתו, יחסיו עם עולם השירה בן זמנו [ לא לשכוח - אלתרמן וכוכבי טורים וכתובים -] יכול להיות שזו היתה סיבה, אבל זו השערה מסוכנת מבחינתי.

כך או אחרת,  מבנה הטור השירי בסגנון הבית הימיביניימי [ דלת סוגר, שתי צלעות, תפארת הפתיחה, חרוז מבריח ] הופך בשיר הזה למלאכת מחשבת של חריזה.  השיר נשמע כמו מחובר משני שירים שונים, שחציו השני מתחיל ב - "ולכל בני תבל חלק וחבל / ורק לי אין" וסדרת הפיפורות האלה [חרוז] מסתיימת עם המילה "קין" שהמצלוליות העזה של אין כמעט הופכת גם לאין, והרי זו תפיסת העומק, אין חבל, אין כלום - רק נדודים, זו עונשו של קין.

חבל שהוא "אבוד" חבל שהוא לא מוזכר בלכסיקון הספרות העברית החדשה, ואני מקווה שהוא יזכה לחשיפה גדולה הרבה יותר.

מקור השיר - בית אבי חי, פרוייקט אבודים

ביצוע השיר ע"י מורין נהדר 

ביוגרפיה של האיש המופלא הזה - אלמוג בהר לדעתי כתב ביוגרפיה קצרה וסבירה, בהארץ, 3.10.14, אותה ביוגרפיה מופיעה גם בפייסבוק - רוח ג'דידה, ובבלוג של אלמוג בהר, אותה ביוגרפיה, וגם כבוד לויקי