שאלות של תרבות

אביגיל 
מילים: עמנואל הרוסי
לחן: עזרא אהרון*


רד השמש רד לגיא - בא הליל 
בואי בואי נא אלי - אביגיל 

את סוסי אנהג בלאט - אל השוקת 
בואי נא לשם גם את - הוי תינוקת 

על צמרת נעלה - ובלי פחד 
מה עוד לקח אגלה - את יודעת 

אדמתי אדמת טרשים - ובלי מים 
בעדרי שבעה ראשים - בלי קרניים 

וצריפי נוטה ליפול - מכל רוח 
ובגדי בחג וחול - הוא קרוע 

אף אני פלח עני - אך בן חייל 
ואוהב אותך אני - אביגיל

איזה שיר אהבה חמוד, מחורז כדבעי, כתוב בבתים דו-טוריים, בכל בית שעיקרו הצגת "חולשת ה מחזר" אחרי שאולי פיתה את אביגיל לעלות לצמרתצ העץ, בגיא בלילה, ומהשוקת לשתות, תינוקת. היסוד האירוטי המכוסה הזה , אינו באמת מסתיר את הפעילות המינית אליה מוזמנת אביגיל, ואני מניח, שכאשר שרו שיר זה הרבה קריצות. אחר כך הוא מציע לה כלום - אדמת טרשים, עדר ללא זכר [?] צריף נפול והיעדר בגדים, אבל הוא בן-חיל. ברוח התקופה אני מניח שזה הספיק להיות בן חיל.

אל תירא 
מילים: עמנואל הרוסי
לחן: מרדכי זעירא*


אל תירא, עבדי יעקב, 
הוי, חלמתי חלום, 
אל תירא, עבדי יעקב, 
מה נורא המקום! 
ניצב לו הסולם 
עם מלאכי שמיים, 
יורדים ועולים כלם 
עם צחורי - כנפיים .... 
יישר כוחך, יעקב, אחא! 
קומה לדרכך קדמה, מזרחה! 
לך קדימה, 
אל תחתה, 
לך לך, 
כי תקום 
הארץ עתה 
לך ולזרעך! 

זה שיר ש"מפרש" את חלום יעקב, לא פחות ולא יותר, ובקלילות האופיינית גם מציג את "הקושאן" הנצחי של הציונות ל"זכות על הארץ". הדרמה הענקית של אמונה, שליטה ומבחן האדם נעלמה לה לגמרי מהשיר הזה. כולה חלום, אמנם סולם, מלאכים. יעקב הולך מזרחה, לבבל, אבל דרכו היא לצורך חיזוק הזכות על הארץ.

שיר די בנאלי, אבל חביב כמו קודמו.

וכמובן, אחד משירי הערש הגדולים שנכתבו בעברית - שכב בני. בביצוע הנהדר של אריק לביא, ז"ל