| 1/2016
ג'ניס רביבו - זללנו דגים בצהרים
החלטתי הפעם לא לכתוב דברים שלי, אלא להביא את הקטע הקצר שכתב עליה מנחם בן ב- NRG ב- 2012 :
|
|
 |
 |
|
 |
לאהוב אותך פירושו לשכב עם אחר
|
 |
 |
|
|
| נכון שלא שמעתם על המשוררת ג'ניס רביבו? אז כדאי שתכירוזה לא קורה הרבה, אבל זה קורה לפעמים. ספר שירה אלמוני לחלוטין מגיע בדואר, משוררת אלמונית לחלוטין, ואתה קורא כמה שורות, ומוצא את עצמך, במפתיע, ממשיך וקורא, ומתענג, ומוצא עניין אמיתי וקסם אנושי ושירי חריף. זה קרה לי עם ספר שיריה של ג'ניס רביבו "תרגילי חיסור" (עיצוב הספר ירקרק ולבן, עני ומדויק. משהו יפה מאוד שעיצב רונן זיידנפלד), וכדאי קודם כל לקרוא את השיר המיידי הבא, מיניות פרועה של אשה בת 40 וכמה:לאהוב אותך פירושו לשכב עם אחרבין בינה לעצהבעירום על פיסת קרטוןעל רצפת בטון מטונפתבחדרו הפנימי החשוך של בית נטושכחום יום קיץמתחת לעצי האקליפטוסבגבעת הקיבוציםזהו מסוג השירים המעוררים עניין לראות את הצילום של הכותבת. מי זו שגילה בין "בינה" (40) ל"עצה" (50), והיא בוחרת עדיין לשכב, מתוך תודעה צעירה מוחלטת, על מצע מאוד לא בורגני: "בעירום על פיסת קרטון, על רצפת בטון מזוהמת, בחדרו הפנימי של בית נטוש"? מעניין, לא? הזמנתי את הצילום שלה בטלפון. אני אראה אותו יחד איתכם בעיתון.בדף המצורף לספר מסופר שג'ניס ר ביבו היא ילידת ארצות הברית, שעלתה לארץ ב,1987 ומתגוררת בגדרה. את העברית המדוברת והמוזיקלית שלה רכשה עוד בלימודיה ב"מכללה העברית" בבוסטון, שם עסקה בין השאר בתרגום מאמרי ביקורת מעברית לאנגלית עבור מרצים לספרות באוניברסיטת הארווארד. מי שגילה אותה לראשונה היה המשורר חיים גורי, שהביא בשעתו לפרסום שיריה הראשונים במוסף הספרותי של "דבר".ובאמת, ניכרת בג'ניס רביבו, בין השאר, ההשכלה השירית והעברית המעודנת, הכוללת זיקות לשירה האמריקאית (אלן גינזברג, למשל), לתנ"ך, לסידור התפילה, לשירת ימי הביניים.בשורות הבאות, למשל, היא משלבת בין "ה' רועי לא אחסר" של ספר תהילים ובין מישהו בשם רועי שעתיד לעלות אליה שלוש קומות לא על נאות דשא אלא על מדרגות ישראליות, זרועות עטיפות חטיפים. לא נעים, אבל אותנטי ושטוף תשוקה: "גם כי נאותהדשא/רוויות עטיפות חטיפים/אזמר מזמור/שיעלה רועי שלוש קומות/במדרגות/שטופות/אור/משהו קצוב/שוב מדמם רחמי/תפילה טרייה/מי יעלה ומי יקום/ומי יבוא".אבל עיקר היופי והמיידיות של שירתה נובעים מהדיבוריות האינטליגנטית, הטבעית, החמה, הלא מפויטת, הלא מאומצת. ספרי השירה אצלנו סובלים בדרך כלל מעודף פיוטיות (או להפך: מעודף עגתיות גסה, וגם זו הסתגננות). אצל רביבו השירה היא סוג של דיבור רגשי טבעי לגמרי, קל ועמוק, כשההברקה הבסיסית מונחת בעצם העמדה האנושית הפתוחה, הפרועה, המינית, ההומוריסטית לפעמים.ספר שירים מזמין מאוד, כולל אגב הנחיות דרך מדויקות למחזרים שירצו לבוא לזיין אותה:בשבועות הקרובים עומדות להסתייםעבודות הסלילה בכביש ארבעים.כתוצאה מעבודות הסלילה יבוצעו שינוייםומחזרים המגיעים מכביש חוצה המושביםהמעוניינים להיכנס ולהזדיין איתי יהיו חייביםלנסוע דרומה עד הרמזור ולפנות שמאלהשמאלה.(ג'ניס רביבו, "תרגילי חיסור", הוצאת גוונים, 47 עמ') |
|
 |
|
 |
|
|
|
|
נסו גם את הקישור הזה, בו מופיע גם השיר שבפוסט ליד עוד חומישה שירים יפהפיים.
| |
|
כינוי:
אריק בנדק-חבי"ף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
