יש בי בדרך כלל סלידה מסיכומים, ולו רק בגלל שסיכומים מעמידים את המְסכם באיזו עמדה של ראיית-על, יכולת התבוננות ברצף של זמן, שאיננו קצר במיוחד, וכן באיזו תחושה שהסיכום שלו ראוי לקריאה, להערכה מיוחדת.
חוץ מזה אם כולם מסכמים, דווקא אני לא אסכם.
אשר על כן, הפוסט הזה איננו פוסט של סיכום, אלא ובעיקר פוסט שרצונו להציג דברים שנראים לי חשובים, ואשר קרו בשנה האחרונה.
הדבר הראשון החשוב שקרה לי בשנה האחרונה הוא מות אמי. ככל שאני חושב על שנה זו בלעדיה אני יודע את המקום העצום שהיה לה בחיי לטוב ולמוטב, כיום אני חושב שלמוטב יותר מאשר לטוב.
חודש ינואר הוקדש למשוררי העבר, ביאליק, רחל ואסתר ראב. מתוך ששת הפוסטים שכתבתי, הפוסט הזה על שירת אסתר ראב פורטרט של אשה מייצג משהו.
בחודש מרץ הקדשתי פוסט למרדכי גלדמן. שם דנתי בשירו בחלומי היתה אחות . גלדמן הוא משורר, הוגה דעות וכותב מוערך מאוד בשדה התרבות הישראלית.
מאי הוא חודש משמעותי מבחינתי, כי זה החודש בו מציינים את יום הזכרון הרשמי של מדינת ישראל, ואחי שנפל באוקטובר 73 מצטרף, אצלי בתודעה, דווקא לתאריך הזה. אבל אני מעדיף לקשר לפוסט שכתבתי לידידתי מאדאם, שנקרא הרהורים על ספר.
יוני בהיותו חודש קיץ, וחודש אחרון לעבודה המעיקה בבית הספר לפעמים יהיה מלא בחומרים ולפעמים יהיה ריק. בחרתי להיזכר במאמר משותף שכתבתי עם עמיתה מהעבודה בנושא ניהול אתרים. ניהול אתרים הוא נושא חם ברשת אורט, שהפורטל שלה מכיל מאות אתרים של בתי ספר, אתרים של מחלקות/התמחויות, קורסים ומה לא.
אחד הפוסטים שאהבתי לכתוב במיוחד, הוא הפוסט שכתבתי על ספרו של חברי הטוב יוסי אלפי. יוסי הוציא ספר שירה חדש במסגרת סדרת "המלך.." שלו, ולא היה לי אלא לבטא את הנאתי הרבה מהטקסט המפואר שהוא כתב.
בנובמבר כתבתי פוסט על אחד הז'אנרים האהובים עליי במיוחד בספרות והוא הפנטסיה. חוד הכישור הוא דוגמה מובהקת לטקסט שהחמיץ את עצמו לדעת.
השנה האחרונה היתה שנה גדושה ומלאה מבחינתי. חלו שינויים רבים בחיי, אפילו בהרגלי הקריאה שלי או בדרך בה אני "רב" ברשת. אני לא נוטה לאחל לעצמי דברים לשנים הבאות, לשנה הבאה. מה שיבוא, יבוא.
שנה טובה