שאלות של תרבות

לחזור , אלמודובר

אנחנו לא מוותרים על אף סרט של אלמודובר. זוגתי ראתה את "הכל אודות אמא" כבר עשרות פעמים. יש ליצירה של אלמודובר  מקום חשוב בחיים התרבותיים שלנו ובתוך המערכת הזוגית שלנו.

כך שאצנו-רצנו לצפות בסרט החדש שלו.

סיפור פשוט ומסובך בו זמנית.

אבל המשחק המופלא של השחקניות, המודעות העמוקה לג'סטה ולדחיית המניירה משדרים משחק מינורי, לכאורה, בעל אופי מאז'ורי כשהוא על המסך הגדול. [כן ובוודאי , זה לא סרט לוידיאו או ל- VOD] לכו לקולנוע, אלמודובר חושב מסך ענק ולא מסך טלוויזיה [המכונה בסרט טלוויזבל].

נשים כבנות וכאמהות.

חטאים המתגלגלים מדור לדור.

טרגדיה שאיננה טרגדיה בעצם, כי היסוד של הטלנובלה, כפי שכמה מבקרים מציינים, חזק מהטרגדיה. [ובכלל, מי מאמין בטרגדיה בימינו?]

יצאנו עם תובנות מענינות מהסרט. שמנו לב לצילום ה"רגוע" לצבעים שאינם "זועקים" בקיטשיותם.

לחזור לאן?

לאם, להיסטוריה המשפחתית או לבית המשפחה?

המחילה והסליחה, הרעיון הנוצרי העמוק הזה אכן מתממש בתמונה המופלאה שגם מופיעה בפוסט הזה.

סרט מומלץ מאוד. לדעתנו לא לאנשים צעירים, אלא לאנשים שיש להם ניסיון חיים כלשהו שעולה על 20 שנים.

רשימות מהאינטרנט

1. יאיר נווה - YNET - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3268502,00.html

2. גידי אורשר - גל"צ -  http://bidur.msn.co.il/msnEntertainment/Cinema/Reviews/200605/20060521132049.htm

3. נחום מוכיח - הבמה -

http://www.habama.co.il/newsComplete.asp?id=2332&Nimg=2&subject=news&page=index.asp

4. רותם דנון - וואלה תרבות -

http://e.walla.co.il/?w=/1000/932126

אם תקראו היטב את כל הרשימות תגלו סוג של אחידות דעים, לשון משותפת. מקסימום הכותבים חולקים על "איכות הסרט". די מביך לחפש תגובות "מקצועיות" על סרט ולקרוא דעות די דומות.