שאלות של תרבות

מי שזוכר עוד את מאמרו של בובר "דעותיו הקדומות של הנוער" יודע שהמאמר הציג סדרה של דעות קדומות בנושאים שונים, וניסה לפרק את הדעה הקדומה. אחת מהדעות הקדומות עסקה כמובן באמת, ושם בובר מתוך תפיסה חריפה של המציאות הרעיונית של תקופתו, ומתוך היכרות סבירה עם בני נוער העלה את סוגיית האמת היחסית, את הנזק האדיר של תפיסות סובייקטיביסטיות-קיצוניות, את הרלטיביזם [הוא לא ידע מה זה פוסטמודרניזם, אבל הוא ידע היטב מה זה סופיזם] וכוחו המפתה הרב.

ספרה של אסתר פלד פסיכואנליזה ובודהיזם, רסלינג 2005

עוסק באותה בעיה בדיוק, רק מכיוון של הפסיכולוגיה, ולא של הפילוסופיה. [כמו זה ממש משנה..].

במבוא לספר כותבת פלד את הדברים הבאים: [עמ' 11]:

"... אלא גם את "הפרדיגמה הפסיכואנליטית" בכללותה, הרי מדבריו אלה נובע כי חלק מן הזרמים בפסיכואנליזה בת זמננו ויתר על היומרה להביא עמו אמת אל המטופל... וודאי שאינה עוסקת באמת כערך מוחלט."

די נדיר לקרוא טקסטים בתקופה פוסטמודרניסטית המדברים בגילוי לב וללא חשש על כך שיש אמת אחת, שאפשר למצוא אותה, שחייבים למצוא אותה.

אין לי כלים מקצועיים לדון בספר הזה, כי אינני פסיכולוג. אבל יש לי כלים של הדיוט משכיל היודע לקרוא טקסט ויכול לזהות טקסט משובח כאשר הוא נמצא מול פניו. הספר הזה איננו רק דיון והתפלמסות עם זרמים פוסטמודרניסטיים בפסיכואנליזה המודרנית, אלא הוא גם ניסיון למצוא הקבלה בין מזרח לבין מערב, בעיקר לבודהיזם ולזן-בודהיזם.

יש בו הצגה בהירה, לא מוטה [אם כי הקורא בספר בהחלט רואה סוג של הערצה לביון ולגישות בודהיסטיות] של זרמים שונים בפסיכואנליזה [אישית "נדלקתי" על מלאני קליין מהפרק שתיאר את הגישות שלה, שהן הבסיס לגישה של ביון.] של החיפוש אחר האמת, הסירוב לקבל גישות יחסיות, סובייקטיביסטיות, שיתכן שאינן ממש עוזרות למטופל, או בהכללה לאדם.

הספר מסתיים בפסקה הזו:

" על האנשים אשר נטלו על עצמם את האימון הכרוך בתצפית נטולת פניות על התודעה האנושית מוטלת גם החובה להבחין בליקוי התרבותי העמוק הכרוך בריבוי נכסים - וביניהם נכסים של ידע - ולסייע לתודעה ה"פוסט-מודרנית" במאבקה להיחלץ מתוך המבוך העמוק שאליו נקלעה". [עמ' 212]

תפיסת האמת כערך היא משב רוח מרענן בכתיבה המדעית ובחיים שלנו כיום. האמת היחסית, טשטוש מושג האמת, משחקי נרטיבים ההורסים כל חלקה טובה בתחום המחקר ובתחום החיים הפוליטיים והציבוריים ומשרתים גישות כלכליות בעיקר ואינדוקטרינציה של צריכת יתר מוגזמת, אנוכיות וחיפוש אחר אושר חיצוני ללא המקבילה הפנימית ההכרחית. הבריחה מהסבל, ראיית הסבל כמחלה ולא גם כרכיב המוביל לחיים משמעותיים יותר מעודדות פתרונות שווא רבים.

האמת מטהרת, מחטאת והידיעה שיש אמת אחת מוחלטת יש בה כדי לגרום לשינויים רבים.

בגוגל מצאתי, כרגיל, כמה דברים מעניינים על הספר. על ביון בעיקר מצאתי הפניות לאתרים שונים ומגוונים.

מצאתי גם גלרייה מעניינת של פסיכואנליטקאים בריטיים, שווה ומעניין להסתכל בה.

קישורים לאתרים סביב ביון: http://mythosandlogos.com/Bion.html

רשימה ביבליוגרפית של כתביו http://www.psychematters.com/bibliographies/bion.htm

בצרפתית אמנם, אבל עדיין מרתק- גלריה של פסיכואנליטיקאים בריטיים, גם ביון שם: http://aejcpp.free.fr/psychanalysebritannique1.htm

הקבלות בין מלאני קליין לביון: http://www.hebpsy.net/community.asp?id=13&cat=article&articleid=96

סקירה מקצועית של הספר http://www.hebpsy.net/community.asp?id=9&article=747

התקבלות הספר:

נענע-תרבות: http://tarbut.nana10.co.il/Article/?ArticleID=201913&sid=123

NRG: http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/003/949.html