שאלות של תרבות

למתענינים בפתיחות חדשות של פורומי יצירה חדשים. נפתח פורום בשם מרפקים וברכיות בניהולו של זושא.

בחג הארוך הזה לא התרחשו אירועים ספרותיים בלתי רגילים בפורומים השונים. התפרסמו כרגיל יצירות טובות גרועות, ולצערי אך לא אחת שהיא ממש "אירוע" בתחום הספרות.

עם זאת, כמה קישורים ליצירות ולרשימה אחת  שהצליחו למשוך את תשומת לבי.

ב- Ynet סיפורון אקטואלי, מגוחך ודי מטופש, בשם זבוב שחור על הקיר של הבית הלבן. השם של הסיפור מוצלח הרבה יותר מהנרטיב שבו ומהחזרה המטופשת והמייגעת על דמותם של קונדוליסה והנשיא.

אתר צורה, בשלב הזה סגור.

בפש"ר צדה את עיני רשימה של מנהלת הפורום דניאל רוזובסקי "השירה הנאיבית והסנטימנטית" [כך במקור]. במיוחד מצאה חן בעיניי הפסקה הזו:

"כל זה מביא אותי למקום אחר, אל המבקר, אדם שאינו מחובר אל הרגש אינו יכול לבקר בזכות התחברות אל המומחיות, אל השכל והאינטלקטואליות. בכתבי אפלטון שיח בין איאון לאריסטו הוא מתאר את גדולת הכוח האלוהי, ההשראה, "המוזה", כתיבה ממקום של רגש ולא מומחיות השכל. כאשר היוצר יוצר ממקום אלוהי, והמבקר מתחבר אל היצירה גם הוא מבקרה ממקום אלוהי ולא ממקום של מומחיות. החיבור ייעשה עם יכולת החישה שבאדם. ואין זה מפתיע שכן "דומה מושך דומה"."

כרגיל אצל יוצרים "גדולים מהחיים", תמיד יש להם משהו עם הביקורת. כך הכותבת מבחינה בין שני סוגי מבקרים. אלה "המומחים" המתחברים ליצירה מ"השכל" ואלה המתחברים אל היצירה ממקום "אלוהי". המומחים לא ראויים כנראה לקריאה, כי הרי הם לא ממש מתחברים עם היצירה, המחוברים ל"מקום האלוהי" אלה המבקרים האמיתיים, הראויים להתיחסות. כל הענין של "המקום האלוהי" זו בדיחה אחת מגוחכת ונלעגת. יש בה העצמה מטופשת של דמות היוצר ומיסטיפקציה שלו לצרכים תרבותיי-חברתיים -פוליטיים לא ברורים, ובוודאי המבקר שצריך לעמוד בתנאים האלו.. אבל זהו שכתבתי לעיל אודות היוצרים "הגדולים מהחיים" בסייברספייס. 

בזמש פרסמה מגי את משחקים [זו הגרסה המשופצת]. טקסט חכם מאוד, הנראה "תמהוני" עד אשר מבינים שהמטבעות המצלצלים הם הדברים הנאמרים בשורות הקצרות. סופגניה פרסמה שיר כבד וקשה מאוד על זקנה עלובה בבית אבות בשם רק עוד קצת. השיר של ספוגניה חייב בשיפוץ, אבל גם כנתינתו הוא שיר כתוב "נכון", כלומר, מצליח להיות יצירה הראויה להתבוננות אסתטית.

כמו כן התפרסם אוקפי של חודש אפריל. וכרגיל, פרסום באוקפי הוא חגיגה אמיתית. אחד הדברים החשובים, לדעתי, בעיתון האינטרנטי הזה הוא השילוב של שיר+תמונה. היו כמה שירים  שמצאו חן בעיניי בגיליון האחרון. מחזור שירי יפו של חווה פנחס-הכהן. בהחלט קול שירי חזק, מעוצב ומרתק.

בילוי נעים