שאלות של תרבות

 האיקו הוא שיר בעל חוקיות נוקשה וקשוחה שפותח ביפן.

אישית, יש בי חיבה עמוקה לשירים הנמצאים במתח פנימי עמוק בין פרוזודיה נוקשה ומחייבת לבין תכנים הנוטים לחתור תחתיה בעקביות.

המודרניזם המרדן, בשירה העברית, אך בוודאי לא רק בה, נטה ליצור את המושג "שירה חופשית". טקסט הנכתב על פי "סערת הנפש" של האמן, וכך, התהליך של כתיבה "שחורה" ומייגעת, חיפושי חרוזים מתאימים, כתיבה התואמת משקל או הכנעות לצורות כמו הסונט נדחה הצידה.

כמובן,  ש/המודרניזם למרות "קשיחותו" אפשר פלורליזם רב, גיוון נרחב בצורות הביטוי השונות, כיוון שאם האמנות צריכה לבטא את היחיד, החד פעמי - כל דרך בה הוא יבחר לבטא עצמו ראויה, וכך נשמרו כמובן צורות רבות מהעבר, תוקנו, עודכנו ושופצו.

גם ה"האיקו" עבר תהליכי שינוי ניכרים. ל"האיקו" המודרני קוראים "קאיקו".

הנה הסבר קצר על מבנה ה"האיקו" :

  Haiku is a brief but deep Japanese form of poem. Its subject is usually nature and the changes that seasons create. It gives a spiritual understanding. The words are intentionally and deceptively simple and precise; quick, short, like changes in nature, like inspiration.

  Traditional rules specify 7 or 8 words, with 17 syllables arranged in 3 lines of 5, 7, and 5. Haiku is more challenging than it looks, because you must be concise yet meaningful, and follow the rules.  .

צורת ה"האיקו" כל כך פשוטה ללמידה, שכל אחד כמעט יכול לכתוב "האיקו" יתרה מכך,  לפעמים ה"האיקו" נראה כחיבור סתמי, או מוזר של מלים, כמו אין קשר ביניהן. דוגמות מצחיקות נמצאות  בדף ההאיקו'ים הזה, שחובר למען בית"ר ירושלים.

האם זה האיקו לפי הכללים?

האם זה חשוב?

ההרצאה הזאת מסבירה את ההיסטוריה של ה"האיקו" ביפן. הוא החל במראשית המאה ה- 17 שנת 1600, ואחד המשוררים הידועים בכל העולם, כמשורר "האיקו" הוא באשו.

 הנה הצעה מרתקת לשימוש ב"האיקו", שמצד אחד אולי מגחיכה את ה"האיקון" אך מהצד השני מעשירה את עולמנו?

הייקו בעברית למחשב - שימו לב לאפשרויות הרבות והמצחיקות.

או שימו לב להאיקו השובב הזה, מ"בימה חדשה", שכתב אנדי ורצברגר. האיקו שירותים

וכיוון שגם אני אוהב האיקו הנה שלושה האיקו'ים שאני כתבתי.

דרור צעיר נפל
צפורן חתול שלופה
בקר טוב יום אור
* * *
הדקל ממול
אורז על אש מתבשל
הדברים קטנים
* * *
עשן מלבלב כאן
תחרה אדומה שם
יום ככל הימים