שאלות של תרבות

מילים: יחיאל היילפרין
לחן: יואל אנגל*

השמש זרחה, היה חמים - כלומר פושר

שךאףשטונדה עם מאוורר, מזגן במכונית

הנכל נראה כלכך רגוע ושלו.

שבוע יפה

גשם ללא הפסקה, בתל אביב כבר הגיעו לכמעט מחצית מהממוצע הרב שנתי

מה יקרה לבצלים ששתלתי?

מה יקרה לתבלינים של חברתי?

אבל לא קר

אני מתלבש "חם" כי כך "צריך" אבל לא חם

אני גם לא מתכסה בשמיכה בלילה, רק הפסקתי את פעולת המאוורר.

ואני אוהב גשם

אוהב ללכת בגשם

לא, אני לא אוהב לרקוד בגשם.

משום מה, ומעולם לא עורר בי הסתיו עצבות רכה או יגון ספרותי-רומנטי.

החורף, עונת השנה בה נולדתי, תמיד היה מחוז חפץ, עונה בה אהבתי להוריד

את החולצה וללכת חשוף גו, עד ששכנה אחת סיפרה לאמי, וננזפתי ארוכות

על "אין לי כוח ללכת לבית חולים, לא מספיק החיים שלי קשים, אז אני צריכה

גם את השטויות שלך..ויש עוד" 

לפני הרבה שנים הבנתי את היפוך המיתוס על האל בעולם המוות היוצא לעונת הצמיחה

לחופשה - פרספוני ודומוזי [הוא תמוז ]. פרספוני נחטפת בשלהי הקיץ, דומוזי בשלהי החורף

יוצא למלא את הצו של איננא ואת עונשהּ.

עכשיו ממש, יורד גשם

עוד כמה דקות אני יוצא

עטוי מראה אירופאי של גבר

בוגר, לעבודה.

הנה כמה תמונות של צמחים ופרחים מהבית שלי: