הרבה מלים מפוצצות בכותרת אחת.
הגירוי לכותרת זו ולפוסט שמייד יגיע, הוא קישור בפורום תקשורת ועיתונות ל"גוגל מוזיאונים" שערך מנהל הפורום, לואי לואי.
הפילוסוף היהודי הידוע, ולטר בנימין, שהתאבד עת ברח מהנאצים בגבול צרפת ספרד, כתב מסה קטנה אבל חשובה מאוד הדנה ביחסים המתוחים בין שאלת המקור לשאלת השעתוק שלו. למשל, מטבע רומי בן 2000 שנים ומטבע שנוצר לפני שנתיים כדוגמת המטבע הרומי, או ציור החמניות של ואן גוך, וצילום[שעתוק] שלהן. "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" זהו שמה של המסה החשובה מאוד הזו.
למה זה כלכך חשוב? באמת?
הנה קישור לפרוייקט, שבו בשלב הזה נבחרו כאלף יצירות, ושמאפשר מבט קרוב ורחוק של אותה יצירת אומנות.
האם התמונה שאנו רואים היא "התמונה עצמה", מה הולך לאיבוד כאשר התמונה מופיעה בצורתה זו, מבלי למשל שנראה את המורכבות של עבודת הצבע על הבד? האם הרקע השחור מוסיף-תורם לתמונה, להנכחתה כיצירת אומנות?
האם היא יצירת אומנות מיוחדת או ייצוג [שעתוק] שנובע מהתפתחות טכנולוגית? היכן העבודה של האמן? היכן החד-פעמיות של היצירה שיש לה אופי שמאני כמעט, אם אנחנו מניחים שאמנות מקורה בשאמניזם או בפולחני הדת [ראה התיאטרון היווני, למשל, עמודי טוטם מצרים וכו'], הקפיצה הרוחנית המיסטית שאמנות גורמת למתבונן בה, לקורא אותה, לממשש אותה נעלמת על צג המחשב, או על נייר הכרום המבריק של מאגזיני אמנות יקרים מאוד.
אבל השאלה נותרת בשלה - מה זה חשוב?
באמת, מה זה חשוב מי אני? הרי אני תוצר של אלפי שנות גנטיקה, אני שכפול של הגנים שמיוצגים בי ובחיי, אני מיוחד? ייחודי? סוגיית האותנטי, המודרני היא אחת משאלות המפתח של התרבות במאה העשרים. תראו לי משורר שלא יאמר, אני "לא" מושפע, אני מקורי לגמרי, לא יעזור לך כמה פעמים תראה לו את תבניות השכפול הלשוניות והרוחניות שהוא משתמש בהן כמעט ללא הכרה, הוא וושב שהוא מקורי.
הפילוספיה הפוסטמודרניסטית בזה לשאלת "האותנטיות". הרי הכל כבר נאמר, נכתב, נהגה. אולי ערבוב בקערה או בקליידוסקופ יגלה לנו תובנות חדשות מתוך הקיים, אבל להיות אותנטי, בתול, מקורי לגמרי, זו שאיפה מודרנית ואקזיזטנציאליסטית, לא פוסטמודרניסטית.
אשר על כן, הנה לפנינו פוסטמודרניזם דמוקרטי, יטענו חלק, באמצעות גוגל מוזיאונים. אתה יושב לך בגבעתיים, בחדרך שהחלון שלו פונה אל עץ תפוזים רטוב מגשם, והנה אתה יכול לקפוץ אל "מומה" ולצפות בתמונות נבחרות שם. מה רע? על מה אתה מתלונן?
אני מתלונן על אבדן ה"הילה" אותי רכיב מסטי-רוחני של יצירות אומנות חד פעמיות שהופכות עם התפתחות הטכנולוגיה לייצוגים דיגיטליים ומאבדות את כוחן , את עוצמת "החומר" ממנו הן עשויות, את נסיבות יצירתן וההיסטוריה הייחודית שלהן.
הפניות קריאה
1. קפטן אינטרנט, גוגל ו..יוסי.." פורום תקשורת ועיתונות, תפוז
2. ויקיפדיה, ולטר בנימין
3. גוגל מוזיאונים
4. יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ולטר בנימין, סכום בויקיפדיה
כינוי:
אריק בנדק-חבי"ף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
