בשבועות האחרונים אני מקבל בערך אחת ליומיים דואל הקורא לחתום על העצומה הקוראת לשדר את כלל משחקי המונדיאל בחינם ולכולם.

אודה על האמת, חתמתי על העצומה, והיום אני מתחרט על זה.

מתחרט כי באמת ובתמים אני מאמין שמדינת ישראל אינה צריכה לשלם כדי שאזרחיה יוכלו לצפות בכל אחד ואחד ממשחקי המונדיאל, כפי שאינה צריכה לשלם מליונים רק כדי שאפשר יהיה לצפות בכל אחד ואחד ממשחקי מכב"י תל אביב וכדורסל, דבר שאני מאמין שקיצו קרב והולך.

סורי, אוהדים, סורי שרופים, אבל אם למדינת ישראל יש כסף לשפוך על שידורי כדורגל, אני אישית מעדיף שישתמשו באותו כסף כדי לשפר את מערכת החינוך, כדי להגדיל את סל התרופות, כדי להקים עוד איזה כמה גדרות ביטחון שימנעו תאונות חזיתיות, והרשימה עוד ארוכה.

מכירים את הטענה הדמגוגית של "אני לא מוכן שהכסף שלי ילך להתנחלויות", או של "אני לא מוכן שהכסף שלי ילך לבחורי ישיבות"? אז קבלו את זה - אני כאדם עובד וערכי, לא מוכן שהכסף שלי ילך לאיבוד רק כדי שמישהו יוכל לראות את כל 64 המשחקים. לי אישית ממש אין חשק שבנוסף ל-12 המשחקים שגם ככה מתוכננים להיות משודרים בערוצים 1, 2, ו-10, ידחפו לי למסך עוד שלשים ומשהו משחקים, ובעצם יחשיכו לי את המסך לכולם תקופת המונדיאל...

כמובן שעכשיו תבוא הטענה: "יאללה, פעם בארבע שנים! אפשר לחשוב!"

ולי, כמובן, תהיה מוכנה התשובה: "אז יאללה, פעם בארבע שנים תשלמו קצת!"

שימו לב, אגב, להערתה הצודקת של פאולה שולץ: נראה אתכם לוקחים את כל אלו שחתמו על העצומה הנ"ל ומחתימים אותם על עצומה הקוראת למדינה לפעול לפתרון המצוקות הדוחקות יותר מאשר איזה משחק כדורגל!

ואם הצליחו כל כך יפה להחתים עשרות אלפי אנשים על עצומה הקוראת לממשלה לממן את שידורי המשחקים, מה הסיכוי שאותם מארגנים יצליחו לארגן איזה אתר שבו אנשים יוכלו להתאגד לקבוצות שישלמו ביחד ויצפו ביחד במשחקים?