תגידו, עכשיו שהתקבלה עסקת הטיעון וכתב האישום נגד משה קצב אינו כולל בכלל התייחסות ל-א', ראשונת והרעשנית שבמתלוננות, האם מותר אפשר בעצם להתייחס לזה כאילו שהמדינה בכלל לא מקבלת את א' כקורבן לעבירת מין, מה שאומר שאין שום בעיה לפרסם מבלי לצנזר את את שמה ואת תמונתה של א'?

עכשיו ברור לי שיקפצו עלי הרבה אנשים וישאלו איך אני בכלל מעלה על דעתי רעיון כזה, פוגע בפרטיותה של הקורבן, ולכאורה מגבה את קצב, אז אני מזמין את כולם לקחת ואליום ולהירגע. אני לא מגבה את קצב. מצד שני, אני גם ממש לא מתלהב מההתנהגות של א' בכל הפרשה הזו.

איך אומרת הוד מעלתה - Sue me! אם יש משהו ש-א' עשתה לכל אורך התקופה הזו, זה לא לגרום לי לחשוב על קצב כפושע, אלא להשתכנע שיש לה פה גדול ושהגיע הזמן לתקן את המצב שבו אדם יכול להגיש תלונה נגד מישהו אחר, להרוס לו את החיים, וכל אותו הזמן הזה להצליח - לרוב - להישאר אנונימי לחלוטין, כך ש"ביום שאחרי" הנאשם  - בין שהורשע ובין שזוכה - יוצא לדרך ארוכה עם סימן קין על מצחו, בעוד שהמאשים (או המאשימה) ממשיך בחייו כאילו כלום לא קרה.

ולא שאני חושב שתקיפה מינית יכולה להיכנס תחת ההגדרה "כלום לא קרה" - אבל אם אכן קרה כל כך הרבה כמו שא' חוזרת ומספרת ומדווחת ומתקשרת ללא הרף - כיצד זה ייתכן שכלום מזה לא נכנס לכתב האישום? הייתכן שהמשטרה החליטה שיותר מדי פרטים מעדותה פשוט אינם אמינים, ולכן עדיף שלא להסתכן בכתב אישום המתבסס על אי אמינות? אני לא יודע, אני רק מעלה השערות, אבל מאחר וזה מה שכולנו עשינו כבר חודשים ארוכים - וזה כולל את התקשורת שחזרה והכניסה לנו לראש שקצב פושע - אז ההשערות הללו ראויים לדיון אף הן.

ואגב, אני לא חושב שקצב חף מפשע. למעשה, אני די משוכנע שהוא לא חף מפשע: לא בגלל המשפט הציבורי שא', התקשורת והציבור ערכו לקצב בכל פורום אפשרי, אלא דווקא בגלל המתלוננות האחרות - השקטות יותר, אלו שהשאירו את המשפט עבור כותלי בית המשפט.

מצב שני, הגיע הזמן ללתת קצת "שיניים" למערכת האכיפה והחוק כך שבמקביל למאמץ להרתיע את עברייני המין, יופעל פה גם לחץ להרתיע מפני תלונות שווא. וכן, מספיק שא' טענה בחקירה שקצב עשה משהו שהוא לא עשה - ואני לא טוען שהיא אכן עשתה את זה, אבל נניח - הרי שמערכת החוק צריכה למצוא דרך להעניש אותה על כך. תגידו שהיא התרגשה, תגידו שהיא הייתה פגועה, תגידו מה שתגידו - היא הגישה תלונה שיקרית, אפילו באופן חלקי, וכשבנאדם מסוגל לפגוע בבנאדם אחר באמצעות שקרים, עליו לדעת שיש לכך השלכות.

התורה אומרת את זה יפה מאד: "ודרשו השפטים היטב והנה עד-שקר העד שקר ענה באחיו. ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך." - הגשת תלונה שבגינה הנאשם היה עשוי להיאסר, לדוגמא? החוקרים והשופטים בדקו היטב את הטענות ונמצאת משקר? את אותו עונש מאסר שקיווית להפיל על הנאשם - ישיתו עליך, כי לשקר אין רגליים אבל יש לו השלכות.

ונחזור לשאלה המקורית - עכשיו שא' בעצם כבר אינה חלק מהפרשייה ומשמשת למעשה לא יותר מאשר "יועצת פוליטית" לכתבי החדשות - האם מותר לפרסם את תמונתה?

ואגב, 1087 כניסות אתמול, ועוד 200 כניסות הבוקר עד השעה 08:00, וכמעט כולן בגלל כל אלו שחוזרים ומחפשים את תמונתה של א'. תהיו לי בריאים ותמשיכו לבוא ולבקר.

...don't you think?

"הצמיחה במשק נמשכת בעוצמה" תוך שבעצם אנחנו חווים "האטה כלכלית במשק הישראלי"?

וכמו תמיד צריך לשאול האם הכותרות הסותרות נובעות מאי הבנה של הכתבים, מאי הסכמה בין המצוטטים, ואולי פשוט משום שכל אחד מן הגורמים מדבר על משק אחר?

אחת לכמה זמן יוצא שאנשים מגיעים אלי אחרי שחיפשו בגוגל את הביטוי "אתר עם תשובה לכל שאלה", ואני תוהה מה עבר לאנשים האלה בראש, כשהם יושבים מול גוגל ומחפשים אתר עם תשובה לכל שאלה!

כאילו, מה השלב הבא, לחפש את דפי זהב בספר הטלפונים?

אני מניח שאני לא צריך לספר לכם את זה, אבל המהומות בעזה הן הזדמנות פז לרענן את המודיעין שלנו על רצועת עזה, מודיעין אשר נפגע באופן משמעותי מאז ההתנקנקות.

קחו מפה וסמנו את המטרות שמתקיפים ארגוני המחבלים משני הצדדים; המטרות הללו עשויות להתגלות כיעילות ביותר בפעם הבאה שנרצה לתקוף שם...

האין זה אירוני, שבבואה לבצע מהלך סוציאליסטי לכאורה, מוכיחה שרת החינוך יולי תמיר את הצורך במהלך קפיטליסטי של הפרטת מערכת החינוך?

האין זה מגוחך, שכאשר שרת החינוך מנסה להתמודד עם הקופה המתדלדלת של משרד החינוך, היא פונה אל ציבור ההורים ואומרת להם - "שמעו, מצב החינוך בקנטים, הילדים שלכם בקושי מקבלים תעודת בגרות ואת רוב הזמן הם מעבירים בלנסות להימנע מלחטוף מכות, אבל שמעו - אין ברירה - צריך לשלם?

הרי מה בעצם המשמעות של מהלך שכזה? המשמעות היא שהמדינה באה אל אלו שעוד הצליחו לשמור קצת כסף בצד, למרות כל המסים והמכות, והיא - המדינה - אומרת להם - "שמעו, אני לא מספקת את הסחורה, אבל אתם צריכים לממן את החינוך של השכבות החלשות - כי אני - המדינה - מתנערת מחוק חינוך חינם".

עכשיו, קחו בנאדם עם שכל ועם כסף, שאומרים לו לשלם הרבה כסף בשביל שהילד שלו לא יקבל כלום חוץ מאיזו כאפה מזדמנת, ותבינו שהמסקנה של הבנאדם הזה תהיה שהילד שלו צריך חינוך פרטי.

ואז הבנאדם הזה וכל אלו שבמצבו יארגנו לעצמם מערכת חינוך עצמאית, עם חינוך ראוי ונטול אלימות, והבנאדם הזה וכל אלו שבמצבו ילכו לבג"צ וידרשו לפטור אותם מתשלום מס הגולגולת של יולי תמיר, והמדינה תמצא את עצמה במצב שבו היא גם איבדה הכנסות, וגם זרקה לכל הרוחות את תוכניות האינטגרציה למיניהן.

ובנימה (עוד יותר) אגואיסטית - החוק שיוזמת שרת החינוך קובע לא רק ש"עשירים" ישלמו יותר מ"עניים" אלא גם שהורים לילדים רבים ישלמו יותר מהורים למעט ילדים, והמשמעות הפשוטה היא שהורים דתיים בני מעמד הביניים ישלמו יותר ממרבית האוכלוסיה, מה שהופך אותי אישית לנפגע פוטנציאלי מהחוק הנ"ל.

מעניין אם אני יכול לפנות לשר הביטחון בבקשה שיקבע שתושבי קו העימות חייבים לסבסד אותי במיסים משום שצה"ל משקיע בהם יותר מאשר בי...?

טוב, אין צורך בהקדמות, נכון?

המכתב מסביר את עצמו...

שמעון פרס ותומכיו מנסים לשכנע אותנו - או את חברי הכנסת המתנדנדים בנושא - לתמוך במועמדותו של פרס לנשיאות המדינה בטענה "שזהו רצון העם", או כמו שאמר שר הפנים רוני בר-און: "אין לי ספק שאם העם היה בוחר את הנשיא שמעון פרס היה נבחר ברוב סוחף".

יסלח לי כבוד השר, יסלח לי שמעון פרס, ויסלחו לי תומכיו, אבל איכשהו אני מתקשה לקבל את הטענה שצריך לבחור בפרס "משום שזהו רצון העם", כאשר פרס מתעקש שאולמרט צריך להישאר ראש הממשלה, בניגוד גמור "לרצון העם".

ואולי בעצם העם של פרס ובר-און הוא לא העָם שלי?

יודעים מה, זה לא יפתיע אותי בכלל...

בתקופה האחרונה קורה לי לעתים קרובות שאני זורק איזו יציאה שנונה, ורק אחרי שאני אומר אותה וכולם צוחקים, אני קולט בעצמי שהיא אפילו יותר מצחיקה או שנונה ממה שחשבתי, ושהיא כוללת אפילו יותר משחקי מלים ממה שהתכוונתי.

והשאלה היא האם זה נובע מזה שאני מזדקן (כן, עברתי לא מזמן את מחסום גיל ה-30 וכולכם התעלמתם מזה, נבלות! ) או שזו פשוט ההוכחה הניצחת למה שאמא שלי טוענת כבר שנים, שהפה שלי עובד יותר מהר מהראש שלי...

חקיקה, לטעמי, אמורה להחליף את מקום ההיגיון של האדם הפרטי, כאשר היא באה להגן על המדינה ואזרחיה.

היא נועדה להבטיח שגם אם האדם הפרטי אינו מפעיל שיקול דעת, הוא יהיה מחוייב לנורמות מסויימות.

היא נועדה, בעצם נועדה להגן על כולנו מפני כולנו, ולכן אם יש משהו שמדהים אותי בכל פעם מחדש, זה הקלילות שבה "נציגינו" מפעילים את סמכותם כדי להצר את צעדינו.

כן, אני נגד קיום מצעד הגאווה, וכן, זה לא משנה אם זה בתל אביב או בירושלים - אני מתנגד.

כן, אני חושב שאתרים פורנוגרפיים זה רע. לא מסיבות דתיות, אלא מסיבות חברתיות וחינוכיות.

כן, אני חושב שהיה מאד נחמד אם הרבה תופעות, שאני רואה כשליליות, היו נעלמות מן העולם.

אבל לא, אני לא מוכן לקבל את זה שמשרד התקשורת מתכוון לחייב את חברות האינטרנט להפעיל צנזורה.

לא, אני לא מוכן לקבל את זה שבכנסת מקדמים חקיקה שתמנע את מצעד הגאווה.

אלוקים נתן לנו עפעפיים כדי שנוכל לעצום עיניים, כדי שנוכל לבחור שלא לראות מה שאיננו חפצים לראות.

הוא נתן לנו עפעפיים ורגליים, כדי שנוכל לעצום עיניים בפני תועבה, וכדי שנוכל לקום וללכת כשהאנשים סביבנו אינם מתאימים לנו. הוא לא נתן לנו עפעפיים כדי שנוכל לעצום עיניים בפני עוולות.

כשעשרות או מאות חרדים מנסים למנוע את קיום מצעד הגאווה, אפשר לפטור זאת כ"קומץ קיצונים", אבל איך עלינו להתייחס לזה שעשרות חברי כנסת מקדמים חקיקה כדי למנוע את קיום המצעד? האם גם אז נסכים להתייחס אליהם כ"קומץ קיצוניים"? האם אנו מוכנים לקבל את זה שהחוק אוסר על קבוצה מסויימת לקיים מצעד רק משום שמדובר באותה קבוצה? האם התומכים בחוק מוכנים לקבל את המשמעות הפשוטה של זה שהחוק מספיק רחב בשביל לאסור גם עליהם לקיים מצעדים, ללא שום הצדקה או צידוק?

ובפוליטיקה המסריחה שלנו, האם זה מופרך לשער שחברי הכנסת של קדימה מצביעים בעד החקיקה המעוותת הזו כדי שחברי הכנסת של ש"ס יתמכו במועמדותו המעוותת של שמעון פרס?

ומלה אחרונה לחכי"ם התומכים בחקיקה הנ"ל: אם תכפו על האנשים כשהם בחוץ, ותכפו על האנשים כשהם בבית, כל שתקבלו יהיה אנשים שלא שמים עליכם לא כשהם בחוץ ולא כשהם בבית, ואז אתם תהיו אלו שנאלצים לשבת בבית, או עדיף - "תצאו בחוץ".