כולם נופלים קורבן לקורמניזציה

אתם כלכך תשנאו אותי החודש כי יש לי מלא דברים בראש שבאלי לעדכן.......

אמא.

השעה 4:4 דקות בבוקר.. ואני יושבת על המחשב וכותבת,ואת ישנה במיטה..

השינה שלך לא עמוקה,ואני יודעת את זה כי את מספרת לי שלא ישנת טוב כבר כמה זמן

ואני מבינה אותך... את עומדת להתחיל משו גדול,משו שלא מסתיים אף פעם..

עברו כבר שמונה שנים.. מהפעם הראשונה שקיבלת את הסרטן.. והאמת אמא?

שאני לא זוכרת כלום!!! אני זוכרת אותך רזה.. מאוד רזה.. ואני זוכרת את הפאה..

ושאבא הלך איתי פעם ראשונה ליום הורים בכתה ה' ושמחתי כי סוף-סוף הלכתי

ליום הורים בלי להיות לחוצה שתכעסי כי ידעתי שאני ואבא נעשה צחוקים(וזה באמת קרה)

אה,ואני זוכרת שלקחו לי את טולה החתולה הלבנה..החתולה הראשונה והאחרונה שהרשתם לי..

אמרת שזה בגלל המחלה ושאסור לך וכן,כעסתי..אבל היית חולה.. לא יכולתי לבוא בתלונות.

עברת ניתוחים ואני לא צריכה לספר לך כי את יודעת כמה.. ושקרן החליפה אותך בתור אמא למשך שנה ויותר..אבל אני לא זוכרת אותך מקיאה או בוכה.. אני לא זוכרת אותך נאבקת.. הסתרת את זה כלכך טוב..

 אני זוכרת אבל שאחרי הסרטן הראשון הייתה לך יומולדת ואפילו את התבלבלת בגיל..

השארת   את עצמך באותה שנה ואז הבנו שבעצם שנה נעמדה במקום.

אחרי זה החיים המשיכו וכל סרטן שקיבלת אחרי תקופה (וקיבלת הרבה..)היה רגע של בכי עצום

ואז רגע של אדישות נוראה,מצידי כמובן... כאילו אחרי כל פעם שקיבלת גרורה למקום אחר בכיתי

כלכך חזק ואז...זהו.

אחרי השניה הזאת כבר לא עניין אותי הסרטן שלך יותר.. כאילו לא קרה כלום.

ואת בסדר והכל בסדר..והכל טוב ויפה..

אז עברו שמונה שנים אמא,שכל-כך התבגרתי בהן.. השתנתי..הפנמתי.

הבנתי מזה מוות,ומזה לאבד בן-אדם שחשוב לך.. אני רואה ילדים בני גילי שמאבדים הורה

ופשוט אני אומרת פאק איך הם עוברים את היום?!!? ברצינות שניה...איך הם עוברים את היום שלהם?!

אני לא יעבור את היום שלי בלעדייך ובלי אבא.

ורציתי להגיד לך שאני מצטערת!!! מצטערת שאני אדישה.. ושאני מעקמת פרצוף שאת מספררת לכל העולם שיש לך סרטן ושכל פעם מנסים עלייך תרופה חדשה.. ושאת מחבקת אותי ואני רק כאילו..כועסת..

אני לא יודעת על מה..פשוט,כועסת. אני יודעת שאם הייתי במקומך היתיי מפרסמת את זה בטלויזיה..

כי יצאתי כמוך.. העתק מדויק שלך..

אז אמא,אני מקווה שלא תקראי את זה בשנים הקרובות..אלא תקראי את המכתב הזה שניהיה מבוגרות ונוכל לצחוק ביחד על ההתנהגות הילדותית שלי ותגידי לי שהילדים שלי יעשו לי יותר צרות ממה שאני עושה לך.      רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך...

ושאולי זה ישמע אגואיסטי,אבל אל תלחמי רק בשבילך..תלחמי גם בשבילי..כי אני צריכה אמא.

ושביום רביעי תעברי שוב את הכימו לא תרגישי דבר.. ושתדעי בראש שאת אף פעם לא לבד..

ויש לך למה לחזור הביתה.. יש מי שמחכה לך.. 

ירדן..