כולם נופלים קורבן לקורמניזציה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל.

ומה להגיד.

כי הפעם,אסור לי לכתוב הרבה דברים שבא לי לצרוח אותם!

אז אני שותקת..וזה כואב...

כשאומרים לך את האמת בפנים ומפילים עלייך תיק של מבוגרים

אתה מבין שהחיים כבר לא מצחיקים.

ויש בעיות גדולות יותר מבנים...

הן באמת גדולות הפעם...

אנשים אומרים לי כל הזמן "את צריכה לעבור טראומה ירדן בשביל להתבגר כי את ילדותית"

ואני חושבת שאני ילדותית כי אני עוברת יותר מדי טראומות שזה הדבר היחידי

שעוזר לי להשאר בפוקוס,עם רגליים על הקרקע...

איך מתמודדים עם דבר שהולך לקרות ולך אין מה לעשות בנידון?!

איך מתמודדים מול האמת?

מול כולם?

להמשיך לחייך..?

להאמין..?

לקוות?

התשובה היחידה היא :לסמוך על ה'..

לקוות שמה שהוא עושה,עושה כי הוא באמת צריך לעשות את זה..

שכל דבר הוא עושה לטובה...

אפילו אם זה ישאיר לכולם צלקות...

ירדן..