כולם נופלים קורבן לקורמניזציה

למרות שאני חולה,ולמרות שאני בקושי בבית ספר.. ובקושי יוצאת בחודש האחרון

אני מאושרת.

ולמרות שטוחנים את אמאמא שלנו בבית-ספר והמבחנים באים והולכים אחד אחרי השני

ממש ממש טוב לי.

כי יש מי שעומד ליידי.. יש מי שמעודד אותי.. והם אף פעם לא עוזבים אותי..

אפילו לא לדקה.

ונכון שאני מתלוננת כל שניה,וגם נכון שלפעמים נמאס לי...

ובאלי לצרוח שתגמר השנה.. אבל אני לא רוצה שתיגגמר כי לא באלי שהחברים יתפזרו

אפילו לא אחד מהם.

אז רציתי לספר לכם שטוב לי אפילו שאני קצת רחוקה..

וחמסה טפו טפו (התחלתי להאמין בעין רעה) הכל מתרפא לאט לאט..

הכל יציב.. ויציב זה טוב.זה טוב מכלום.

אז תשמרו על עצמכם.. על מי שאתם אוהבים..אל תשכחו את זה.. אל תשכחו מי החברים שלכם

מי בונה אותכם ומחזיק אותכם יום יום.. אם זה משפחה או חברים..

(שיואו.. להיות חולה הופך אנשים לרגישים)

תודה שאתם כאן.... ירדן..