אני זוכרת שנלחצתי קצת..כי בדיוק יצאתי מקשר רציני.. מושיקו ושרון ששכבו ליידינו במיטה בהו בנו
למספר שניות והתחילו גם הם להתנשק..
בכל רגע ורגע מישהו אחר פתח לנו את הדלת,הציץ.. וסגר אותה..
לאחר רבע שעה של נישוקים וגילוי על עגיל במקום לא שיגרתי מאור התישב עלי והתחיל לפתוח את הכפתורים של הג'ינס.. הסתכלתי עליו...
"מההה?? אנחנו מכירים רבע שעה" אמרתי בשוק
"את לא רוצה..?"
התישבתי מעט והבטתי בו בלי תזוזה.. .
נראלי ששרון נבהלה בשבילי והרימה ממה את מושיקו
"יאללה קישטה" היא אמרה בקטנוניות
מאור הסתכל עלי "ללכת ??"
שתקתי... הם יצאו מהחלון והלכו..
הסתכלתי על שרון וחייכתי ושתינו רצנו אחוצה
כולם בערך חיכו לנו מחוץ לדלת להקשיב לסיפורים
יום למחרת היה לנו אימון על הבוקר.. והחלטתי שזהו זה נגמר..
למרות שהוא סימס לי בלילה שהוא אל התכוון שאני יפגע ,ושהוא ממש מצטער.
לא התחשק לי להתאמן וגם לא ראיתי אותו באזור..
דיברתי עם נטלי,שגם החליטה לא להתאמן וצחקנו בקול רם..
"משהו מצחיק כלכך על הבוקר שכדי לי לשמוע.." אמר מאור שהוא עומד מאחורי
"סתם.. דיבורים.." עניתי
"איך ישנת פרינססה?"
"מעולה,ואתה?"
"כן.. גם.. חיכיתי להודעה אבל מסתבר שמישהי כעסה.." הוא כיווץ את הפנים
וזה היה כלכך חמוד..
"רוצה להתאמן??" הוא שאל
"לא..אני עייפה,אני מעדיפה לתפוס קצת צבע.."
"בנות!" הוא רטן והלך לכיון המפקד שלי..
בארוחת הערב ישבנו כל הפלוגה והוא ישב עם הגב אלי שולחן אחרינו..
הוא היה לבוש יפה.. וזה רק גרם לי לרצות אותו שוב..
נכנסנו כל הפלוגה לרוח שטות ועשינו פרמידת כוסות כמו ילדים קטנים
היא נפלה ועשינו חדשה ושוב נפלה ושוב עשינו חדשה.. ולא יכולנו להפסק לצחוק
הוא הסתובב אלי כשהתפוצצתי מצחוק וצרחתי על אחד הבנים מהקבוצה ,
קרץ לי..והמשיך לדבר עם חבר שלו..
חזרנו לחדר ונטלי קפצהעלי
"ראית שהוא קרץ לך??"
"כן..איך את קלטת??" שאלתי
"אני קולטת הכל אל תדאגי.. כזה חמוד!!"
"אז שוב בא לך עלייו" קפצה שרון על המיטה נכנסת ביני לבין נטלי
"ממממממממ.......נזמין אותם?"
"אני חושבת שאת לא צריכה"אמרה נטלי בזמן שהציצה בחלון..
" הם כבר יושבים בחוץ,מדברם עם הבנים שלנו"
אני ושרון מייד קפצו על החלון להסתכל,
"רוח שטות?" אמרה שרון
"רוח שטות!!!" עניתיייי נמרצות
לבשנו שמלות קצרצרות מצויידות בקופסאות שוקולד למריחה(שלא באמת נמרח)
התחלנו לטייל במסדרונות ... תחילה תקפנו את נטלי בשוקולד כי מישהו הזכיר שיש לה יומולדת
ואז עברנו לזוג שישב בצד.. וכמובן שבסוף אחת על השניה..
מאור ומושיקו שישבנו בצד לא הורידו את העיניים ממנו
ושרון ישר אמרה.. "מה ששוקולד ושמלות קצרות עושה לבנים.."
כשעברנו ליידתם "בלי כוונה" מרחנו להם על הפנים מעט שוקולד..
"בואי הנה.." מאור תפס לי ביד
התקרבתי..
"אני זקוק לנשיקה.."
"יש כאן מפקדים תפסיק.." חייכתי בזמן שאני מלקקת שוקולד מהאצבעות
"תבואי אל מאחורי החדר..אני יחכה לך שמה.." הינהנתי והמשכתי לזרוק שוקולד על אנשים
יבשתי אותו שמה איזה רבע שעה... הוא נשען על הקיר..בדיוק הדליק סיגריה
"אני מצטער על אתמול.." הוא לחש לי באוזן בזמן שמצמיד אותי לקיר..
נשברתי..
התחלנו להתנשק..יודעת שכל החברים מציצים עלינו מהחלונות.
מה ששעמום יכול לגרום לאנשים לעשות.
נשארו יומיים לקורס..
השתדלנו להיות ביחד כמה שאפשר.. בין לבין ..
היה לנו שוב לעשות פעילות לטירונים,רק שהפעם הכניסו לנו חבורה של צפונים לבסיס
ושמו אותם בבניין המגורים מול המגורים של מאור וחבריו.
הם לקחו לנו כמה אביזרים שהשתמשנו בהם והתחלו לשחק בהם.
אמרו לנו לא להתעסק איתם כי הם חדשים וגם ככה לא מפה..אבל התעצבנתי!אז מה?? ניגשתי אליהם תחילה ביפה..וביקשתי את אותם אביזרים..והתקבצו סביבי קבוצה של בנים ובנות
הם אמרו שזה לא שלנו,התחלתי לריב איתם,גם ככה היה חם ולא היה משהו מעניין יותר חוץ מאימונים שחוזרים על עצמם
מאור במקרה היה באזור ותפס אותי מאחורה ישר בשתי הידיים ונצמד אלי . "חכי פה" הוא לחש לי "אני יביא לך את האביזרים". נעמדתי בצד ושרון ונטלי נעמדו איתי מחכות מחכות רק לסימן כדי לפוצץ את הצפובונים הקטנים.
לקח לו בדיוק חמש דקות והוא חזר עם כל האביזרים.
הרגשתי מוגנת.
"בבקשה פרינססה.. כל מה שתבקשי.."
הלכנו לחדר והתחלנו לדבר על מה שהיה ואיזה מצחיק אם היינו הולכות מכות
עד שנשמע הפון שלי שמוחבא מתחת לכרית רוטט..
"שומעות,זה הוא.. הוא רוצה שאני יבוא אלי לחדר היום"
"חדר ריק" ?שאלה נטלי
"חדר ריק!" עניתי
"בתולה?"
"כן"עניתי
"אז לא"ענתה שרון
"זה לא יהיה רע,להגיד לו לא לפני שהכל נגמר ותכלס בקושי ניפגש..?"
"לא!! את לא חייבת לשכב איתו ותכלס זה מה שהוא ירצה עם כל הנחמדות שלו..
כשאת תשכבי,זה יהיה מאהבה ענקית,עם המון רגשות מסביב.. פה זה רק הדלקות רגעית.." אמרה שרון
"סטוץ שהתמשך כל הקורס.." ענתה נטלי
"אני מצטערת,עמוסה מידי.." סימסתי עם פרצוף תחת.. גם ככה זה נגמר בקרוב..
בזמן ארוחת הערב הצפונבוניות קירקרו סביב מאור והתישבו איתם בשולחן.
אני ונטלי לא הפסקנו לרכל ושרון כל שניה פלטה "שרלילות" בתקווה שמישהו ישמע.
באמצע הארוחה ראיתי את אחת הבנות מעבירה למאור פתק ,הוא הביט בי..
"מעניין מה כתוב שמה לחשתי להן.."
"מספר טלפון!!" אמר אור שציטט לנו לרוב השיחה...
אור היה הגבר שלנו,הידיד שבין לבין נדחף לכל מקום וישן איתנו כל לילה בלי שאף אחד ידע..
נהננו מימנו,והוא גם היה האיש קשר שלנו למחשבות על בנים..וסיפר לנו כל מה שקורה שמה.
"אל תלכי פרינסס" הוא אמר..
"היי!מאיפה אתה יודע??" רטנטי
"מקום קטן.. כולם יודעים הכל..אבל רק שתדעי,שאם לא תלכי הוא יקבל סקס ממישהי אחרת.הוא לא חייב לך כלום."
קרץ לי והמשיך לאכול מהגלידה שלו
התחלתי להסס.. הרי,שאף פעם אי אפשר לבטוח בגברים ..במיוחד איפה שאנחנו נמצאים..
ונשארו לנו פחות מ24 שעות...
יצאנו מהחדר אוכל,הוא ישב על הספסל לבד ועישן סיגריה
"רוצה אחת?"
"מפסיקה.."
"גרוע להתחיל.."
חייכתי..
"תבואי פרינססה.." אמר בקול סקסי..
"מצטערת..."
"מה כבר יש לך לעשות??זה היום האחרון פה!" "הבטחתי לנטלי שכולנו נישן בשקי שינה במגרש.." המצאתי וידעתי שאני אצטרך לתכנן את זה עכשיו
"את תתחרטי על הלילה האחרון שלנו ביחד.."
"נראה מי יתנהג איך.."לחשתי..
"מה?"
"כלום.. דיברתי לעצמי.."
"מה אני בשבילך ??" הוא שאל עם עיניים נוצצות
"מה אני בשבילך??"תקפתי
שתקנו
התחלתי ללכת לכיוון החדר רואה מהצד שהפנים שלו עוקבות אחרי..
הלילה עבר לאט.. נשארנו כולנו ערים בשקי שינה במגרש אימונים לייד הים,הנוף היה מדהים..אבל בלעדיו.
בארוחת בוקר אור ניגש אלי ולחש לי באוזן "מצטער" ראיתי שלפני זה הוא דיבר עם מאור.. וכבר די ניחשתי את ההמשך..
באותו רגע מאור נכנס בדיוק לחדר עם מושיקו,הוא חיפש אותי בעיניים,ושהוא קלט ישר הסתובבתי.. תפסתי לאור את היד.. והתישבנו ביחד.. מניחה עליו את הראש
"מה קרה" לחשה לי לאוזן שרון
"סקס עם צפונבונית"
הוא התקרב תופס לי בעדינות באצבעות
לא רציתי לשחרר..אבל גם לא יכולתי להשאר..
אני ושרון קמנו באותה שניה והלכנו לכיוון המכונת שוקו בדרך מנשקות ומחבקות כל בן ובן
החלטנו שזה הזמן להתחרפן,כי גם ככה יום אחרון והתחלנו לרקוד על השולחנות והכיסאות
סוחפות איתנו את כולם.. בזה אני ממש טובה.
סיימנו את ההתחרפנות בחדר אוכל ואמרנו שאם גם ככה אין מה לעשות נלך לים לשבת שמה קצת.
הוא התחיל ללכת מהר בעקבותי עד שנעצרתי
"אפשר לדעת מה יש לך???" רטן,עינייו היו אדומות כאילו לא ישן כלל.
תזכרי שהוא לא חייב לך שומדבר..כמו שאת לא חייבת לו..הזכרתי לעצמי.
"סתם..לא כולנו נהננו אתמול " קרצתי והמשכתי ללכת לכיון הים משאירה אותו מאחור..
הבנתי שאור צדק..
ישבנו בים וכל המפקדים היו,חוץ מימנו..
התחלתי לעשות צמידים לכולנו מחרוזים קטנים
מאור התחיל ללכת לכייוני והתיישב על החול לייד הבנים שלנו.
הוא פשוט ישב שמה.לא קשור לאף אחד.
ידעתי מה הוא מנסה לעשות,אבל אני לא אכנס לזה.
סיימתי את הצמיד והתחלתי ללכת על הים..
הוא בא אחרי ותפס לי את הצמיד,וענד לי אותו מסביב ליד.
הסתכלתי עליו ושתקתי.
גם הוא.
הסתכלנו על השמש שוקעת..
בלי לומר מילה..
הצמיד עדיין אצלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
