חזרתי אתמול, לא מעכלת שחזרתי לארץ...מתלבטת אם אני שמחה או מתבעסת לחזור...כ"כ שקט שם....
אפחד לא מציק, מפריע.. הטלפון לא מצלצל כל חמש דקות...
לא צריך לדאוג לכסף, לא צריך לדאוג לחברים,
לא צריך לדאוג לעבודה, לא צריך לדאוג ללימודים,
לא צריך לדאוג נקודה.
ניתוק מוחלט מכל דבר שעלול להפריע...
כשעליתי על המטוס לשם אמרתי-
"אין לי ארץ אחרת"
כשעליתי על המטוס חזרה לארץ אמרתי-
"אין לי ארץ אחרת אבל בעסה לחזור.."
זה לא מתאים לומר דברים כאלה...
אבל פשוט לא הספקתי למצות את המפגש הראשן עם האחיין המהמם שלי..
וסתם מעצבן לחזור שוב הבייתה למשפחה..
לעבודה...ללימודים....
לשגרעעעעעעעעעעע
במעמד זה ברצוני לציין כמה הבדלים קטנים-גדולים בין ארה"ב לארץ:
דבר ראשון ובולט מכולם- האסלות.
גם המושב וגם המכסה של האסלה עשוי חרסינה וזה ממש קר בחורף...!
והמים באסלה שלהם כ"כ גבוהים שבפעם הראשונה שנכנסתי שם לשירותים נלחצתי, חשבתי שיש הצפה...
המים שם ככ גבוהים עד שנראה לי שכשילדים קטנים יושבים באסלה חצי תחת שלהם במים...(:
התמרור שם שונה....יותר מילים פחות ציורים...
אחותי אומרת שזה כי אמריקאים יותר אינטיליגנטים, אני אומרת שזה בגלל שהם חולים על השפה שלהם...
התאריך כתוב הפוך- 01/03/08 (למי שהתבלבל- זה התאריך של היום..! 3/1/08)
המרחקים אצליהם מוערכים במייל ופיט ואצלנו בק"מ
כמויות מוערכות בOZ ואצלנו במ"ל/ליטר, מ"ג/גרם....
גובה באינצ'..
ומשקל בפאונד...
מזל שלפחות השעון נמדד עפ"י אותן אמות מידה...
דולר אחד מתחלק למליון סנטים...ולכל כמות של סנטים יש שם...
אבל כשאומרים מחיר- לא משתמשים בהם...
כאן החורף מגיע כשיש גשם, שם החורף מגיע כנהיה קפוא והשמיים כחולים...
שם סנאים הם חתולי הרחוב.... ואווזי בר ושחפים הם התור והדרור של הארץ...
מעצבנת אותי הגאוה האמריקאית הזאת..איך כל דבר אצלם חייב להיות ההיפך מהעולם...
אותה גאוה שמונעת מהאנגלים להפוך את הכסף שלהם לאירו, אותה גאוה שמצמידה אותם לנתיב השמאלי...
הגאוה שאומרת שכולם צריכים להבין אנגלית....ומי שלא מבין את מה שהם אומרים במהירות 120 קמ"ש נחשב טיפש...
אתם יודעים כמה פעמים הנהנתי עם חיוך מאולץ ולא הבנתי מילה ממה שאמרו לי אבל לא רציתי להראות 'טיפשה'..??
ועוד תלונה אחת ישלי נגד התפוח....במשך כל השבועיים התמימיים ששהיתי שם לא ירד אפילו פתית שלג אחד...אבל מהרגע שעליתי על המטוס התחיל הקור האמיתי...כאילו דווקא למנוע ממני שלג....חוגגי הכריסמיס בטח ממש התבעסו על השלג שלא בא לעזור לסנטה..
הדבר היחיד הטוב שישלי לומר על האמריקאים הוא שהמזג שלהם נעים ומנומס וגם זה לפעמים עד להקיא...... אין מצב שתתנגש בטעות באמריקאי ולא תשמע- 'סורי' או 'אסקיוזמי..' לא תאמינו אבל באמריקה אפשר להחזיר כמעט כ-ל מוצר ולקבל החזר כספי מלא...ואם המחיר של המוצר ירד עד שבועיים מיום הקניה-תקבלו את ההפרש..!!
עוד משו שאנלא מבינה זה למה יש להם מין 'שומרים' בכניסה לתאי הלבשה בחנויות בגדים...אם רוצים להכנס לתא הלבשה צריך לבקש מאחת מ'השומרות' שתפתח ובנוסף צריך לדווח כמה פריטים מכניסים לתא..עוד משו?? רוצה לדעת גם מה הצבע של התחתונים והחזיה שלי??
תנו ניחוש- מה אסור להעלות עם תיק היד למטוס וסביר שיוציאו לכם מהתיק בצ'יק אין...?
א. סכין גילוח ב. משחת שיניים ג.פינצטה ד. מברשת שיער
ניחוש אחד לכל אחד!! התשובה יגיעו בפוסט הבא...
זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי לבד ובכלל (טסתי לצרפת כשהייתי בת חצי שנה אבל זה לא נחשב..!) טיסה של בערך 12 שעות הלוך ו10 חזור... הטיסה זה דווקא חלק מהנה.. הכי כיף זה ההמראה והנחיתה וכשנכנסים לעננים המטוס מתנדנד ומרגישים בבטן כמו בלונה פארק..(: בטיסה הלוך הטיסה הייתה ממש ממש ריקה אז היה מרווח יחסית...אבל בגלל שלא ידעתי איך מדליקים את המסך האישי, איך מדליקים את האור, מאיפה לוקחים שתיה או איך קוראים לדיילת..קצת התבאסתי כי פחדתי לשאול..אבל עד החזור כבר למדתי ונהיתי מומחית ממש... הטיסה חזור קצרה יותר בגלל כיוון הרוח, אבל היא הייתה יותר מטישה כי היה הרבה יותר עמוס וצפוף וגם היו מלא תינוקות שלא הפסיקו לבכות..(
בחור טוב, באמת חשבת שאני אספר על טיסה של 10 שעות בלי להתלונן על שכני??(; ) מולי ישבה אישה חרדית עם תינוק..ובאיזשהו שלב פסקו הבכיות של התינוק והמשענת של הכיסא התקרבה לפני עד כדי מרחק לא סביר...כנראה נדבקתי מהטמפרמנט האמריקאי ולא התלוננתי...אבל לא היה לי מקום לרגליים אז לא הפסקתי לזוז וכנראה גם לבעוט לה בגב...פתאום היא הסתובבה ואמרה- 'את יכולה בבקשה לא לגעת בכיסא? בעלי לקח את התינוק כדי שאני אוכל לישון"...אמרתי לה- "בסדר, אבל את יכולה להרים קצת את המשענת??" "אבל אני רוצה לישון" אמרה הנשענת.."גמני" עניתי לה אני, "אבל אין לי מקום לרגליים!!" היא הרימה את המשענת ואחרי כמה זמן השעינה אותה שוב.. שתקתי.
במשך שבועיים הרגשתי שאני חיה בסרט...פשוט מוזר שפונים אליך בשפה השמורה לסרטים וסדרות טלויזיה ואתה חייב להבין... בסופו של דבר, בעסה לחזור אבל, אין, אין כמו בארץ...אין על עיברית והטמפרמנט הישראלי..!
ועכשיו הרגע שכולכם חיכיתם לו- ה-ת-מ-ו-נ-ות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
ותודה שטסתם אלעל...(:
כינוי:
