כבר לא רווקה וכבר לא בעיר הקדושה (מעכשיו נשואה מפ"ת)

קיבלתי שרביט מ ~תמר~  אז אני אמלא את החובה שלי ואספר לכם חמישה דברים שלא ידעתם עלי....

אני שוברת את הראש אז תתחשבו בי כי זה הולך להיות צולע..... (אמרו לי פעם שאסור להתחיל לכתוב משהו עם אזהרה כי אז כולם מגיעים עם ציפיות לקרוא משהו גרוע במקרה הטוב או שבמקרה הרע מפסיקים לקרוא מיד. אז אני מקווה שזה לא קרה לכם).

1. יש לי רכב פורד פיאסטה חמודה שאני קוראת לה "פרידה" אבל כשהיא עושה בעיות אני קוראת לה "פרד" (כי נשים לא מאכזבות אבל גברים כן)

2. הירק השנוא עלי הוא מלפפון. הריח שלו עושה לי בחילה איומה (אבל אם הוא בסלט או במשהו אחר שהוא לא דומיננטי אז אני אוכלת אותו)

3. לפני שנה נפרדתי מחבר רציני שהיה לי (וחשבנו שאנחנו הולכים לקראת חתונה) מאז לא היה לי מישהו רציני רק כמה דייטים מעצבנים

4. אני מכורה לשוקולד שחבל על הזמן (אם רוצים שאני אעשה משהו צריך רק לפתות אותי עם שוקולד אני מאמינה שאני אשתכנע לעשות כמעט הכל תמורת השוקולד הנכון)

5.לפני שנתיים טיילתי בדרום אמריקה (מקסיקו, גואטמלה, ברזיל,ארגנטינה) הטיול של החיים שלי. ממליצה לכולם לפחות פעם אחת בחיים לקחת את הכל ופשוט לברוח.

מעבירה את השרביט ל:

בלנקה

עדיין חושב על זה

008

 בהצלחה......(ואל תכעסו עלי)

אתמול היה המבחן שלי. חרשתי וחרשתי כל השבוע. ביום רביעי החרישה הייתה צולעת כי התבשרתי שחברתי הטובה מהעבודה ילדה בן ומרוב שמחה על הבשורה לא הצלחתי להתרכז בלימודים. ישבתי בספרייה וניסיתי ללמוד אך ללא הצלחה רבה. בכדי להוסיף על חוסר הריכוז שלי התיישב לידי בחור (ביקש לשבת לידי למרות שהתיק והמעיל שלי היו שם והיו עוד מלא מקומות ריקים) לטענתו זה המקום האהוב עליו (עלק). במהלך היום הוא התחיל לשוחח איתי ולא הפסיק לשאול אותי שאלות איפה אני לומדת, מה אני לומדת, מה אני עושה וכו' וכו' לא כ"כ הבעתי עניין כי בכ"ז רציתי ללמוד (והוא גם לא בדיוק הטעם שלי) התגובה היחידה שלי (פרט לתשובות קצרות לשאלותיו)  הייתה כשהוא שאל איפה אני לומדת  ואז זרקתי  לו אתה לומד במכון לב והוא היה לגמרי מופתע ושאל כיצד אני יודעת אז אמרתי לו שרשום בגדול על החוברת ממנה הוא לומד "מכון לב" (ואני חשבתי שמי שלומד במכון לב אמור להיות חכם....). בסוף היום הוא שאל אם אני אהיה שם מחר ואמרתי לו שלא כי מחר הבחינה הוא הביע אכזבה והלך. זה מאוד משעשע אותי עד כמה בנים דתיים יכולים להיות כבדים ומסורבלים כשזה נוגע לבנות. לא שהיה לי עניין בבחור אבל מה כ"כ קשה לבקש את הטלפון שלי?

אתמול אחרי הבחינה הלכתי לבית החולים לבקר את חברתי שילדה  ואת התינוק החדש. הוא כל כך חמוד והוא אפילו החזיק לי את האצבע..... לחיים ענקיות פשוט פשושון....חברתי הזמינה אותי ל"שולום זוכר" (להגיד במבטא אידיש כבד) אבל נראה שלא אוכל להגיע כי השבת חברים שחשבתי שתתקיים בדירתי לא יוצאת לפועל וכרגע אין מתנדבים לעשות איתי שבת (כלומר אחותי רוצה לבוא בבוקר אבל אין ממש מתנדבים נוספים) אז נראה שגם את השבת הזו אעשה בבית הורי. לפני שאסע הביתה אכין לחברתי (היולדת) פאי תפוחים לשבת (על פי בקשתה).

מצרפת תמונה של השמנדריק הקטן והחמוד והמקסים (וכן כן אני מאוהבת בו-חחחח)

אתמול בערב שוב הלכנו לבית הקפה האהוב עלי "הקופי שופ" אני חברה שלי ושותפתי היקרה. היה כל כך טעים חזרתי מפוצצת לגמרי. (חברות שלי שאלו אותי הערב אם זה הפך להיות הבית השני שלי-חחחח)

 מאוחר בלילה לאחר שכבר הייתי במיטה  (צופה בבנות גילמור) התקשר אלי ידיד משכבר הימים ושאל אם אני ערה  כי הוא בדיוק עובר ליד הדירה שלי. אמרתי לו שכן ושיבוא בכיף  אז הוא בא ומכיוון שלא התראינו זמן כה רב דיברנו ודיברנו ודיברנו ובלי לשים לב שנינו נרדמנו (לדעתי אני נרדמתי קודם כי אני לא זוכרת אותו נרדם). לפנות בוקר התעוררתי ונחרדתי לגלות אותו. הערתי אותו מהר וחיפפתי אותו מהדירה (כמה שאני לא מנומסת ומכניסת אורחים-חחחח).מזל ששותפות שלי לא ידעו מזה הן היו הורגות אותי.......

בכל מקרה שתהיה לכולנו שבת (של) שלום. שבת של שמחה מנוחה והרבה כיף......